נגב

מה לך הים

FB4E8FB3-9C15-46EF-A764-DDE3EBD4C48C

פסח.

מי שגר בפרובנס פותח את ההכנות לארוחת החג בחלק הכי חשוב – בחירת יינות ביקב המקומי. היות ואנחנו מתיימרים לחשוב שעמק יזרעאל זה מינימום פרובנס הישראלי, פתחנו את ההכנות לליל הסדר בטעימת יינות ביקב טוליפ.

מאז ומתמיד אהבתי את ליל הסדר והתחלה כזאת נראתה לי הגיונית. היה כיף!

783BC169-C3BE-4FD9-873B-8C371778185C

האמת היא שההכנות התחילו הרבה קודם, במאמץ משולב לאפשר ארוחת חג חגיגית ל-14 איש כולל אביזרים אכילים (מצות, חרוסת, חזרת, יו נו), יין והגדות כמספר האורחים, ולקינוח אורחים שנשארים ללון בבית לא ממש מרוהט שאיש לא גר בו.

בסופו של דבר הצלחנו להגיע לשעת השין מצויידים ביין (כמובן), ובכמות נאותה של צלחות, כוסות, כוסיות וסכו"ם, מפה באורך 3.5 מטר, אוכל למאה איש לשנה, מצעים, שמיכות (חלקית) והגדות, מכונת כביסה (שלא עובדת), מדיח כלים ותנור בני שנה שלא ברור איך מפעילים אותם, טלויזיה בת ארבע ומנוי חדש ל-יס, וקונסולה שמתחזה לעתיקה, לכניסה.

יחד עם זאת חסרו לנו מלח וקולפן ירקות וכך קרה שבליל הסדר הזה לא טבלנו שום דבר במי מלח ולא קלפנו שאר ירקות. אבל בהחלט ניהלנו סדר כהלכתו!

22392ED8-24BC-46B1-8160-7DD539938A0A

קונסולה בכניסה (מאחוריה ערוך שולחן הסדר אבל מי רואה)

היה הכי מרגש בעולם, כי זה היה לא רק ליל סדר אלא ממש חנוכת הבית הקטן בהרחבה.

ולכן, כל האורחים הגיעו לא רק עם אוכל מעשה ידיהם להתפאר (כמקובל) ועם כל מיני דברים בהשאלה כמו כסאות (עדי ושי), פמוטים וגביע לקידוש (אור ואסף, מפירות החתונה), אלא גם עם מתנות מיוחדות במינן.

שרונה הביאה צלחת חתול.

עדי אחותי ומשפחתה הגדילו לעשות וחוץ מהאוכל, הכסאות, האגוזים והמיצים הביאו לחנוכת הבית גם עצים: שלושה מתוך שבעת המינים: זית, תאנה וגפן (המשך יבוא).

אמא שלי הביאה ציור שמן של סבא וסבתא שלי ז"ל אליעזר וחנה, ממייסדי כפר יהושע, שציירה שכנתנו הציירת אהובה שולמן, לפני כמעט חמישים שנה. סבא וסבתא שלי היו אנשים מיוחדים במינם ומתאים לי שהם באו לשכון בביתנו הקטן בהרחבה.

829811AE-D4D5-4B68-8319-7FF417FC8430

בתמונה: שלושה מינים, עם סבא וסבתא ברקע וטלויזיה בפרונט

פתחנו את הערב בהרמת כוסית שמפניה (Moet & Shandon) וברכות לחנוכת הבית ולשלושה (!) הזוגות שנישאו בשנה החולפת ומסובים סביב שולחן הסדר!13015305_10154136788408522_8902535511043668377_n

זר לא יבין זאת, אבל זו אחת המשפחות הכי אתיאיסטיות שיש, ולא רק חגגנו את ליל הסדר כהלכתו (למעט כאמור העניין הזה עם מי המלח), אלא גם התחלנו אותו בקידוש, שעשה אסף עם הגביע שקיבל מתנה מאיתנו לרגל החתונה, ובקבלת שבת בנוסח בן-ארצי, כולל שירי שבת.

אצלנו אוהבים לשיר כל השנה ובליל הסדר, אם יש יותר ממנגינה אחת שמכירים – שרים את כולן. השיר הכי יפה לטעמי הוא "מה לך הים" במנגינה שלימד אותנו אבא צוריאל ז"ל (תכלס, הביצוע שלנו הרבה יותר יפה מההקלטה הזאת אבל זה מה יש).

מצה.

מצה א: הבית שלנו נורא יפה.

D0291773-1F49-4066-AADD-0D2F2241C876

BB283575-B5A0-4FDE-A6BF-D4F1667788A3

מצה ב: אור ואסף חנכו את איזור המגורים שלהם כולל השטיח החדש.

9CF225FC-F2DA-4A27-A877-71FBCE14A1D3

מצה ג: יש לנו טלויזיה עם מנוי ל-יס. הידד!

מצה ד: יש לנו מכונת כביסה ומייבש שעובדים ובליל הסדר חנכנו גם את התנור והמדיח!

39141A4B-7F52-46AB-B04C-F2D229B0EF37

מרור.

מרור א: רטיבות בקומה השנייה גרמה לפרקטים להתנפח. ערן היה ערני ושלח מישהו לתקן את מרכזיית המים במיידי. נגב היו קצת פחות זריזים עם ענייני הפרקטים אבל גם זה בא על תיקונו בסופו של דבר.

מרור ב: אין לנו מדרכה על אף בקשות חוזרות ונשנות.

מרור ג: לכן, פועלי הנקיון מתקשים לטלטל את הצפרדע שלנו ובשבוע הפסח הם בחרו לשלוח את הצבת שלהם במקומם. להלן התוצאות:

F4A835E6-6526-4305-B6F3-32869A2E2226

כן, הם שברו לנו את אדני האבן.

מרור ד: אדמת העמק הפוריה מצמיחה כל דבר במהירות שיא, בעיקר עשבים. היות ואני לא רוצה לרסס, נקטתי בפעולות מנע עד שתהיה גינה:

B3486C6E-A981-49D9-83A2-3CA06A099166

נראה פשוט, לא? תכלס זה היה מבצע מפרך ביותר. ביום שנישבוע הבא תגיע מיכל מתכננת הנוף ותייעץ לנו מה לעשות בקשר לגינה.

מרור ה: נמלים. זבובים. חרקים. עש לילה.

מרור ו: בחול המועד רפי התאשפז קצת בבית חולים עם אנמיה ושאר מרעין בישין, אבל לרגל ערב החג השני הוא שוחרר ונראה שהוא די מתאושש מזה.

מרור ז: שן, המטפל של רפי, התפטר. לא רוצה לגור בכפר.

אפיקומן

13177677_10153638589437029_8610983469863859746_n

אפרופו אפיקומן: מריה, אני חייבת לך שוקולד!

מודעות פרסומת

ככה מתחתנים אצלנו בעדה

תמונה (18)

את בוקר יום הששי בילינו במסיבת גן מקסימה בחצר של אחותי עדי וגיסי שי ביקנעם המושבה לרגל חתונתו של אחייני המתוק גל עם בחירת ליבו מריה.

מזל טוב!!!!

תמונה (19)

(בתחתית התמונה ניתן לזהות את אור)

ומה חדש בביתנו הקטן שבהרחבה?

את זה נסענו לבדוק מיד אחרי החתונה. ידענו שיש מלא חידושים כי בתחילת השבוע ערן הקבלן הודיע לי שהוא קבע עם "כל העולם ולהקתו" ליום רביעי, אז יבואו שלל ספקים וקבלנים לתנופת סיום העבודה.

בהזדמנות, ערן גם ביקש שאגיד לארז הנגר לחתוך את ארון המטבח עבור כירת הגז.

ארז שאל איזה כיריים יש לי, כי אולי לא צריך בכלל לחתוך.

היות ולא היו לי כיריים, אצתי רצתי ורכשתי לי כיריים בו ביום!

קבלו אותם:

smeg sr275xgh

smeg SR275XGH חמש להבות בעומק של כ-3 ס"מ.

ובבוקר יום רביעי באמת באו כל העולם ולהקתו, וזה מה שהם עשו:

במטבח

– הותקן משטח אבן קיסר (דגם 5000, גובה 4 ס"מ) כולל עלייה לחיפוי הקיר ואדן החלון

– הותקן הכיור החתיך (פלאון 8 של בלנקו בצבע אפור מטלי)

– הותקן ה-ברז

תמונה (13)

ובקלוז אפ:

תמונה (12)

הורס, לא?

ובחדרי הרחצה:

הותקנו משטחי אבן קיסר (דגם 4141) וכן כיורים (נופר מרובע), ברזים, אסלות (!), ראשי מקלחת, מוטות ועניינים:

תמונה (8)

תמונה (9)

(למתעניינים: כדי להתקין את הכיור הוציאו את המגירות, אבל באביב הן ישובו חזרה)

תמונה (4)

אור מיד הלכה לרחוץ רגליים בחדר הרחצה החדש ולא נותר לי אלא לצווח עליה בהתרגשות: תיזהרי על הפרקט!!!

גם בשירותי האורחים חל שידרוג – נוסף מדף עליון מעץ אלון שעליו מונח כיור שוקת בטון. ברז יפה תואר יוצא מהקיר ולמיטיבי ראות נצביע על סיפון הניקל האלגנטי מתחת למדף (וכמובן, אין מנוס, נוספה גם אסלה, למרות שהיא קצת מקלקלת את הנוף, לא?)

תמונה 2 (1)

אנחנו מחכים לרובה סביב האריח שהתנפץ במהלך העבודה ואז יתוסף מדף עץ גם על גבי מדיח האסלה הסמוי.

אנחנו גם מחכים ללחצנים, כי הם חסרים במלאי של נגב ויגיעו ארצה רק בשבוע הבא 😦

ובשאר הבית:

נראה לי שהושלם חיפוי העץ של מדרגות הפנים.

כמו כן הותקנו מעקות מתכת – במדרגות הפנים, במסדרון הנשקף אל מדרגות הפנים, במדרגות החוץ, ובמרפסת של אור:

תמונה (23)

תמונה (7)

תמונה (11)

הבחנתם שמוטיב הפסים חוזר בכל מקום? יש בזה משהו.

ועוד משהו: הבחנתם בקופסאות הקרטון במרפסת של אור?

כן, בכל הבית הותקנו מזגנים!!!

תמונה (4)

הציבור מתבקש להתעלם מן האיכות הנמוכה של התמונה ולהתמקד באיכות המיזוג (נא להפעיל דמיון יוצר!)

גם שלומיתה וקלייר באו לראות את החידושים ונתנו את אישורן.

אוקיי, לא בדיוק – שלומיתה אמרה שחסר לה קצת אדום בבית וניסתה לברר למה לא שמנו שיש אדום עם נצנצים במטבח ("זה נפלא!"). בתור פרס ניחומים היא הציעה שנצבע את המעקות באדום. קלייר דוקא אמרה שהכל מושלם:

תמונה (6)

בקיצור, הבית הורס ואני מרוצה.

גם אור ואסף מרוצים:

אור ואסף

9.5.15

זברה היא חמור מפוספס

Zebras_wallpapers_12

השבוע האחרון עבר עלינו בסימן תכלת.

כל השבוע ניהלנו מרדף עיקש אחר התכלת הנכון לארוניות האמבטיה, כולל תחקיר עומק על מספר התכלת בארון היפהפה של אלה הלוי.

אלה ואבינועם חדר רחצה הורים 2 חתוך  IS 0630 - Star Mist

מדובר בתכלת אפרפר ונעים במיוחד שמאד אהבנו.

אלה עזרה לנו המון!!! היא חיפשה ושאלה וביררה עבורנו, ובסופו של דבר נמצא המספר המבוקש בסטודיו דולו – נירלט 0630.

לאחר עוד ביקור אחד כדי לוודא שזה זה, סוכם שהולכים על זה ולא נותר אלא לקוות שארוניות האמבטיה יצאו נפלא כמו אצל אלה!

ומה מתבשל במטבח?

הגיע ה-ברז שרכשנו למטבח והוא חתיך בדיוק כפי שהובטח!

ברז דלתא 11904  ידיות1

בתחום הידיות לארונות המטבח אנחנו עדיין שרויות בלבטים קשים נוכח המחיר המופקע של הידיות בהן חשקה נפשנו. כרגע עושים בסטודיו פרקטיק מאמצים להגיע לייצור של ידיות מקומיות עבורנו במחיר סביר ונדווח על ההתפתחויות בהמשך.

ביום ששי נפגשנו עם ארז הנגר לראות דוגמאות לצבע עץ האלון שבמשטח העבודה של האי במטבח. ארז הראה לנו כמה מועמדים רציניים אבל בסופו של דבר החלטנו שבלי מירב לא ניתן לקבל החלטה סופית (צבע ארונות המטבח הוא האפור הזה שבדרום התמונה. שאר הדברים הם עץ אלון בצבעים שונים):

תמונה 6

אז בסיומו של שבוע סוער שכזה, נסענו לכפר כשליבנו מתרונן, לחזות בפלאי הפרקט שהותקן במהלך השבוע ומה אני אגיד לכם?

לא לילד הזה התפללנו.

תמונה 23

מה זה הפסים האלה???

יש פה איזה פיספוס, לא?

תמונה 19

כל מי שניסינו לבכות על כתפו אמר לנו שאחרי שיהיו שם רהיטים ושטיחים לא נשים לזה לב, אבל אתם יודעים מה? אם זה באמת היה נכון לא היינו הולכים על פרקט. היינו סתם מרצפים שם עם איזה משהו לא חשוב מה רק שיהיה בזול.

לכן כרגע אנחנו מנסים לעכל את העניין הזה ואנחנו נגיב בזמן ובמקום שייראו לנו.

בינתיים לא נותר לנו אלא להתנחם ברפפות המקסימות שעושות צל נהדר בדיוק כמו שתכננו אותו בתבונה מירב ואייל:

תמונה 31

ולהתלהב מתוספת הרפפות במרפסת של אור ומהפרגולה היפה שהותקנו השבוע:

תמונה 35

וגם להתפעל מהריצוף של המדף בחדר הכביסה!

תמונה 17

וכמובן שוב להתרגש ממבואת הכניסה ההורסת ומהפטיו המקסים.

תמונה 11

תמונה 37

תמונה 28

תמונה 29

17.4.14

נלבישך שלמת בטון ומלט

23.1.15: סופית: הולכים על בטון מוחלק!  (אף על פי כן ולמרות הכל!)

IMG_2744a

אבל קודם כל:

ראיתם שהבית מטוייח? נכון שהשליכט יפהפה? זה עוד כלום. במציאות זה כל כך הרבה יותר יפה! (והרבה יותר לבן ובהיר)

ובקשר לבטון:

בבוקר כינסנו בביתנו הקט ועידת פיסגה: האחים הקבלנים חיים וערן יהושע, הארכיטקט אייל עם הבת נעמי (נהדרת אך נעדרת: מירב הארכיטקטית שהיא כמובן אמא של נעמי), וכן אור ואני, לצורך כהונתנו בצוות ועדת הקבלה לעפר איש הבטון.

בזמן שחיכינו לעפר התברר שבשבוע החולף לא רק נעשו פלאים בתחום השליכט, אלא גם בתחום הריצוף.

חדר האמבטיה בקומה השנייה רוצף באריחים מצויירים (R10):

IMG_2676a

המדרגות רוצפו (הכנה לחיפוי עץ אלון)

IMG_2693a

גם החדרים בקומה העליונה רוצפו (הכנה לפרקט)

IMG_2673a

ואז הגיע עפר איש הבטון.

הוא ניווט לשטח בהצלחה, תפס פיקוד על ועדת הקבלה וערך אותנו בשלשות לתיאומים ובירורים (בתמונת: אור, ערן הקבלן, חלקים נבחרים של חיים הקבלן, עפר איש הבטון, ואייל הארכיטקט).

IMG_2711a

IMG_2697a

הוא הסביר איפה ומתי הוא רוצה את פס האלומיניום (???) כמה סנטימטר צריך להשאיר בקצוות (???) ועוד כל מיני פרטים שהיו בגדר סינית עבורי. (בתמונה: עפר איש הבטון וחיים הקבלן)

IMG_2722a

אור ואני התחלנו להתעודד רק כשהוא הוציא את הדוגמאות של גווני הבטון  (בצבעים אנחנו מבינות).

IMG_2710a

בחרנו את הפיינליסטים: אפור טבעי ולבן טבעי

IMG_3012

וככה הם נראים ליד השליכט:

IMG_3015IMG_3014

לאחר התייעצות עם אייל (בשטח) ומירב (בטלפון), מסתמן שהולכים על האפור (חוות דעת נוספות עדיין מתקבלות בשמחה!)

וכך חתמנו על הסכם לריצוף הבית והחוץ בבטון מוחלק – שיהיה בשעה טובה!

*

סופות בנגב: עוד פרק

לקחנו את אריח הליפיקה מוקה החשוד ונסענו לחקירה בנגב חיפה. הסוכנת אילנה הביטה בו בתימהון ואמרה: "זה לא R10!"

המחסנאי התבקש לתת חו"ד שנייה וגם הוא אמר: "זה לא R10!"

שניהם התנצלו עד מאד, ארגנו לי זיכוי מיידי והבטיחו שמייד ביום ראשון הם ידאגו לאריחים הנכונים.

לסיכום: יום מוצלח!

ובטיול שערכנו ברחובות חיפה מצאנו תגובה ציונית הולמת (אם כי לא בדיוק על זה):

IMG_2737a

סופות בנגב

אני גם חולה וגם שום דבר לא הולך כמו שצריך.

הסיפור בקצרה הוא שמלכתחילה החלטנו (בצער!) לא לעשות בחדר הרחצה מרצפות מצויירות בגלל שהן לא עומדות בתקן נגד החלקה. במקום זה החלטנו לבחור ריצוף עם מקדם החלקה תקני, R10.

עשינו בחירה בוגרת: ריצוף גרניט פורצלן של נגב בצבע ליפיקה מוקה עם מקדם החלקה R10 לחדר הרחצה.

אלא שאריחי הליפיקה מוקה שהגיעו במשלוח של נגב בשבוע שעבר לא היו R10.

IMG_2649

(גם אריחי החיפוי לא הגיעו משום מה וחלק מהמרצפות של שירותי האורחים הגיעו שבורות).

כשהדבר התברר, בנגב הציעו לי לחסוך זמן על בירורים (10 ימים לטענתם!) ופשוט לעשות הזמנה נוספת של אריחי R10 ולקבל זיכוי לאחר הבירור.

ובאמת, כדי לא לעכב את הבנייה הזמנתי אריחים חדשים וגם שילמתי על מלוא ההזמנה הנוספת.

היום הגיע המשלוח הנוסף והאריחים שהגיעו שוב לא היו R10.

(מה שכן הגיע זה כל הציוד הסניטרי שביקשנו במפורש לא לשלוח בשלב הזה).

(אני כבר לא מדברת על הרצף שמגיע לשווא בכל פעם מחדש).

בבירור בשירות הלקוחות של נגב הם אומרים שההזמנה שקיבלו מן הסניף בכלל לא היתה על אריחי R10.

(ועל הדרך האשה משירות לקוחות גם ציינה שאריחי R10 היחידים שיש לי בהזמנה הם האריחים המצויירים שמיועדים לשירותי האורחים).

IMG_2078a

לא יודעת מה עושים עכשיו.

פרס ניחומים: לילר פלשה לשקית הקניות ומצאה מרק הפורץ הנוצץ: "הגענו הביתה וגילינו שלר פרצה למרק העוף, אז סגרנו אותו, ניקינו וזרקנו לפח. אז היא חיכתה קצת ופרצה לפח כדי לפרוץ שוב למרק העוף"

Lilar 21.1.15

"סופות בנגב" הוא הכינוי של פרעות 1881-1882 ברוסיה, שנבחר במטרה לעקוף את הצנזורה הצארית. זהו ציטוט מנבואת החורבן של הנביא ישעיהו: "מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה" (כ"א, א).

פוסט אורח – הבלטה על ארי ודרצ׳י

מאת: אור רוזנשטיין

Or2

הימים סוערים בארץ ובעולם, וכך גם אצלנו בפרויקט הבנייה הלא-כזה-גדול בפרמטרים גלובליים אבל די חשוב לנו.

כידוע לכל מי שחפרנו לו על זה ולכל מי שנחפר פה בבלוג בהתנדבות, הוחלט כי ביתנו הקט יתהדר ברצפת בטון מוחלק לבן בקומת הקרקע. מדובר ברצפת בטון ובה פיגמנט לבן ויפה מאוד, ואחרי מחקר רב ועבודת רגליים לא מועטה, אני יכולה לספר לכם עליו את הדברים הבאים:

1. כשהוא יפה, הוא יפהפה: חלק, מט, ולבן לגמרי, עם גוון מעט בלונדיני כדי שנראה שהוא גם מלייאן ברמות (עוד על כך בהמשך).

בטון יפה לבלוג

2. כשהוא מכוער, הוא מכוער להפליא: מעין שעטנז מעונן בעל מראה דומה לגולות העכורות שהיינו משחקים בהן כילדים, כאילו מישהו פה מנסה לחקות שיש ונכשל קשות.

בטון מעונן לבלוג

עוד דבר שאני יכולה לספר לכם, שלא נכנס לרשימה הממוספרת אבל ייאמר כאן: יש מצב שמעט מאוד אנשים בארץ אשכרה יודעים לעשות בטון לבן כמו שצריך, וכשהם כבר מתפנים לעשות זאת, הם גובים לא מעט על התענוג.

וכך קיבלנו הצעת מחיר מהקבלן, וגם חתמנו עליה, וחשבנו שהעניין סגור. ואז נפלה עטרת ראשינו: מסתבר שהבלת״מים האלה שכולם הזהירו אותנו מפניהם טרם הבנייה, אלה שמייקרים את הבנייה תוך כדי? זה זה! ומפה לשם, התברר שרצפת בטון לבנה תעלה יותר. כמה יותר? הרבה. כמה טראגי זה? כנראה שפחות ממה שנראה לחלקנו כרגע.

וכך שמנו פעמינו למקום היחיד בו ניתן למצוא אושר כשנגוזו כל התקוות: נגב קרמיקה. סניף בני ברק אמנם, אבל כשיש סערה בחוץ קשה קצת להיות בררנים.

קבלו עוד פרט מידע מעניין לגבי רצפות בטון: אם רוצים להחליף אותן, או אם רחמנא לצלן קרתה תקלה, מדובר במשהו שצריך לשבור את כולו ולהתחיל מחדש. אין תיקונים, אין החלפות ואין כיבודים.

חמושים בידע הזה, צעדנו ישר לתצוגת אריחי נובו, ומצאנו אריחים יפים להפליא: קונקריט ווייט, שהוא קצת דומה לבטון לבן אבל בעל גוון אפור יותר ובלונדיני פחות (אנחנו משתמשים בו גם בחיפויים במקלחת, והוא יפה בעיניי מאוד), וקונקריט גרייג׳, גוון אפרפר וחתיכי במיוחד.

Concrete White

square-concrete-white

Concrete Greige

square-concrete-greige

וכך נגולה אבן מעל ליבנו, או לבי לפחות: יהיה יפה בכל מקרה. ורמת האכפתיות שלי מהנושא ירדה חזרה לגובה הבטון.

כמובן, לכל דבר יש יתרונות וחסרונות:

לבטון יש כל מיני דברים שציינתי עד כה, וגם הוא נוטה להיסדק, בייחוד באדמה של כפר יהושע, שכולם מזהירים אותנו שהיא זזה (הידעתם? בכפר יהושע מתקינים מצבה רק שנה אחרי מות הבר-מינן, כדי שהאדמה תוכל לזוז ולהתעצב מסביבו).

לגרניט פורצלן יש כל מיני גדלים, ובגדלים שאנחנו רוצים יש לבלטה נטייה לקבל ״בטן״, מעין עקמומיות לא נעימה במרכז (הידעתם? בישראל קיים תקן של 2% עוקם בבלטות גרניט פורצלן. הלוואי והיה תקן כזה גם לממשלה).

אז כרגע האופציות הן כאלה:

  1. משלמים מלאן כסף על בטון לבן מוחלק, כאילו היינו רוטשילד.
  2. עוברים לבטון אפור מוחלק, שהוא לדעתי שיא החתיכות (ומקווים שהוא יותר זול).
  3. עוברים לגרניט פורצלן, שלו יתרונות רבים והוא גם נהדר ביותר.
  4. לא משנה מה, משתדלים לנשום. למה זה כולה רצפה, לא ניתוח מוח, וכל האופציות אסתטיות וסבירות, ובסוף בטח נשתדל לקחת את מה שהכי פחות יקר ומירב האדריכלית תאשר לנו.

אה, ועוד לא בחרנו צבע לטיח, כי אני יודעת שזה מה שאתם שואלים את עצמכם לכל אורך הרשומה הזאת. בטח גם את זה נצליח לעשות בצורה דרמטית, ולו רק כדי שיהיה לכם מה לקרוא.

צ'ק ליסט בצ'ק פוסט

כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא בנאדם של בוקר. יש מעט מאד אנשים שמסוגלים לגרום לי להקפצות בוקר ובמקום הראשון בימים אלה ניצבת מירב הארכיטקטית, שהנחתה אותנו להגיע הבוקר בשמונה וחצי לצ'קפוסט בחיפה.

אור ואני לקחנו יום חופש ואף השכמנו קום, ובמבצע שלא ייאמן התייצבנו בזמן הנכון במקום הנכון.

לפנינו עמדה רשימת מטלות מסועפת:

1. לסכם עם מירב עניינים כמו צבעי פרופיל, מטבח, ושונות

2. לסגור בנגב את הזמנת החיפויים, הריצופים והכלים הסניטריים לבית

3. לפגוש את מעצבת המטבחים של רגבה ולתכנן מטבח

4. להמשיך לכפר ולפגוש באתר הבנייה את הקבלן וצוותו

ביצענו הכל חוץ מבחירת הצבעים, אבל מצבנו השתפר בהרבה כי צמצמנו את ההתלבטויות לשלוש-ארבע אפשרויות.

הגיעו לקו הגמר:

צבעים אפשריים לפרופיל חלונות + תריסים: אפור עמוק, אפור חם, קרמה ולבן (המניפה מצולמת על רקע רצפת הבטון הלבנה שתהיה לנו):

IMG_2716

צבעים אפשריים לארונות מטבח: אפור בהיר, אפור כהה, ומין קרם-מוקה כזה, וכמובן שחור (אם כי נכון לכרגע יש וטו של מירב על השחור עד להודעה חדשה).

IMG_2718

בנגב שינינו את בחירתנו באריחים מצויירים לשירותי אורחים ובחרנו בדוגמא הבאה ואף הזמנו ושילמנו, כך שזה סופי פחות או יותר:

IMG_2078a

וכיור בטון (או דמוי בטון, לך דע) מונח לשירותי האורחים:

IMG_2092a

בחרנו גם פרקט למינציה בצבע סימפטי:

IMG_2076a

בשלב הזה תקפה אותי סחרחורת מרוב שפע הפריטים ואני לא סגורה לגמרי על מה קנינו, למשל, נדמה לי שזה הברז והטוש שבחרנו אבל לא בטוח (ובטח זה גם לא ממש משנה):

IMG_2086      IMG_2094a

אור היפה מאד התעייפה בשלב ההזמנה, יש מצב שגם היא לא בנאדם של בוקר:

IMG_2090a

ואז הפלגנו לאולם התצוגה החדש של מטבחי רגבה שנמצא ברחוב הדשנים.

בשלב שבו WAZE הודיע לנו "הגעת ליעד" מצאנו את עצמנו בשביל עפר מוקף ברגבים מארבעה כיוונים, ושדות (כנראה מדושנים היטב) הנמתחים עד לאופק. בקיצור, היינו בעיבורו של שום מקום, ורגבה אין.

טלפון למירב סידר את העניין (צריך לנסוע לרחוב הדשנים בחיפה, לא בקרית אתא, או ההיפך).

ברגבה היה ממש אחלה, עדי המקסימה תקתקה לנו מטבח מהמם בשתי שניות ולא נותר לנו אלא לתייק את הצעת המחיר לעיון נוסף. צילמנו את עדי אבל היא ממש סירבה להצטלם.

כיוון שהבלוג שלנו מגלה נטייה ללכת לקראת הספקים, לא נפרסם את התמונות עד להודעה חדשה (כלומר נפרסם מיד כשהיא תסובב את הגב).

משם נסענו עם מירב לכפר לפגישה עם חיים הקבלן וצוות העובדים. קיימנו דיונים מעמיקים וממושכים בנושאים שברומו של עולם כגון ביוב, מיזוג אוויר, נקודות חשמל, אינסטלציה, שיפועים וריצופים, ואני לא אלאה אתכם ואת עצמי בפרטים. זו היתה פגישה ממש חשובה והיא הגיעה לשיאים אינטלקטואליים שהיו כל כך חסרי תקדים עד שאור השתעממה למוות ונטשה אותנו.

היות ובינתיים לא חל שום שינוי בצורה של השלד אני לא טורחת להעלות תמונות. מי שסקרן לראות מתבקש לעבור לפוסט הקודם, שם טופל הנושא בהרחבה.

שוב ניסיתי לצלם את חיים הקבלן אבל התוצאות שוב עשו לו עוול, הוא נראה כל כך הרבה יותר טוב במציאות! נמשיך לנסות פעם אחרת.

השתעממתם? לא נורא. העיקר שהריצוף והחיפוי מאחורינו.

אוקיי, אני מבינה שעל פוסט משעמם מגיע פיצוי ולכן נעניק לקוראים המסורים בונוס:

הנה החתול הפרטי שלנו, לילר היפה, אחרי שקראה את הפוסט הזה:

Lilar sleepy

אתם יודעים שלצ'קפוסט קוראים כך עוד מהימים שזה היה מחסום שחיפשו בו מבוקשים? כשאנחנו היינו הפלסטינים והאנגלים היו השליטים?

איך שגלגל מסתובב לו…

בערבות הנגב

היות ואור ואני עובדות מהבוקר עד הלילה, קשה לנו מאד לתאם ביקורים בחללי תצוגה, שלצערנו פתוחים בדיוק כשאנחנו עובדות. לכן פינינו לנו את יום הששי הגשום הזה ויצאנו למסע נוסף בערבות הנגב, במטרה לנסות ולמקד קצת את ענייני הריצוף והחיפוי לחדרי הרחצה. חמושות בלקחים שלמדנו בענייני תקנים למניעת החלקה וסוגי בלטות שעומדים או לא עומדים בתקן, השווינו וביררנו ובדקנו –

ובהחלט ייתכן שיש לנו מנצחים (כפוף להנחיות מירב האדריכלית).

IMG_1912

הכהה לרצפה של חדר הרחצה, הבהיר לחיפוי הקירות.

ובקלוז-אפ:

square-concrete-white_cropped   lipica-mocha

LIPICA MOCHA V3 NKP607820161R              CONCRETE WHITE NKP627810001R

וכמו כן:

IMG_1914   IMG_1913

לרצפה של חדר האמבטיה בקומה השנייה                               לרצפה של שירותי אורחים

ומה קורה באתר הבנייה?

כתבינו בשטח מדווחים שהוקמה חומה בלתי חדירה סביב האתר ולכן זוויות הצילום מוגבלות. אבל פטור בלא כלום אי אפשר:

IMG_1920

בתמונה למעלה: מבט מצפון מערב (החנייה העתידית שלנו) – מתחת לענף רואים כבר את חלקו המערבי של חלון המטבח (שכרגע מוביל אליו סולם)

IMG_1919

בתמונה למעלה: מבט מדרום-מערב – כבר רואים את הקומה השנייה מתרוממת ומימין, המדרגות של אור

IMG_1916

בתמונה למעלה: מבט מהזווית הקבועה – מן הבית של קלייר במערב. והעננים בשמיים כבר מחכים להמטיר גשמי ברכה על שדות העמק.

ריצוף וחיפוי

אור ואני נסענו עם מירב הארכיטקטית לבחור ריצוף וחיפוי (וברזים וכיורים ואסלות ושונות). קבענו שניפגש בתשע בבוקר בנגב קרמיקה בצ'קפוסט, חיפה.

תשע בבוקר!!!  חיפה!!!

היינו שם בתשע. לא ערניות, די המומות, אבל הגענו.

עשינו סיבוב יסודי בנגב והסתכלנו מה יש להם להציע לנו. משם נסענו לאולם תצוגה של ספק אחר – "רצף", ממש ליד איקאה של חיפה. בסך הכל בילינו כמה שעות טובות בקרב אריחים וברזים ואסלות ופרקטים ויצאנו מסוחררות אך המומות. מזל שזה סיבוב ראשון ויהיו עוד – אין לי מושג מה היה שם.

והנה התמונות:

IMG_1736   IMG_1738IMG_1739IMG_1740IMG_1745 IMG_1741IMG_1748IMG_1754IMG_1757IMG_1773