בית קטן בהרחבה

כאן גרים בכיף

8FB73D64-25FA-4101-B3CC-287E33116426_bbb

לפני שמתחילים, בואו נדבר על שגריר שוודיה בישראל, קרל מגנוס נסר.

האיש היקר הזה לא רק כיבד בנוכחותו את פתיחת התערוכה של אור (איורים לספר "אלה קרי הילדה מלפלנד"), אלא גם ביקש שתצטרף אליו לסלפי.

Ellekari_cropped-5AD3-4EAA-A433-C77FC8539622

כך שברור שאנחנו בעדו (זה שביבי נזף בו לאחרונה רק עוזר).

C6B0CD36-6E30-420B-988C-86C93818DF67

הספר (שיצא בהוצאה פרטית ליחידי סגולה בלבד) נראה כאן כשהוא מונח על ההדום הצהוב החדש שלנו, שבמקרה לגמרי גם הוא שוודי!

ההדום הזה הוא בן זוגה של הכורסה הצהובה (והשוודית) החדשה שלנו  (זוכרים?), שמפארת את חדר המגורים.

אור גם הביאה לנו במתנה שטיח שיחמיא לכורסא ולרגע קט, החיים נראו טובים ומעוצבים במיוחד.

Sapa-11AD-43C5-B166-2412D4A413A2

הרגע הזה חלף כשרפי נתקל בשטיח וכמעט (!) שהתרחשה שם תאונה. כתוצאה מכך התבקשתי לסלק את המתנקש, ובתור אשה טובה גילגלתי את השטיח לפינה אפלה עד יעבור זעם.

כשאור גילתה את זה היא דוקא זעמה מאד.

"מה???" היא אמרה, "מה פתאום? אבא should suck it up !"

מה אני אגיד לכם? הילדה צודקת. עיצוב זה כל כך הרבה יותר חשוב מכל דבר אחר ורפי צריך להשתדל יותר. או לפחות להסתכל לאן שהוא הולך.

גינה לי

היות ושאיפותי העיצוביות נבלמו באכזריות על ידי השילוב הקטלני בין בעל וחשבון בנק ששניהם פוסט-טראומטיים, הישרתי את מבטי החוצה וראיתי שהדשא של השכן ירוק יותר.

IMG_2447

מיד קמתי והזמנתי מתכננת גינות כדי שתתן לי הצעה והיא באמת נתנה לי הצעה ממש, אבל ממש גבוהה.

אי לכך ובהתאם לזאת הוחלט שעד שאתעשר, אחזור לנוהג המקובל בכפר יהושע, דהיינו עבודה עצמית.

בנוסף לכך התברר שבמשתלת יגור מוכרים שתילי פרחים במחירים די סבירים (במיוחד אם קונים רק שניים או שלושה כל שבוע), וכך הפכתי למעצבת גינות וגננית גם יחד.

מה אני אגיד לכם?  אני מתה על זה.

מתברר שזה עיסוק שמאד משמח אותי וגורם לי לחייך מאושר לא רק כשאני עודרת, חופרת, שותלת או משקה אלא גם כשאני סתם נוסעת מהעבודה הביתה וחושבת על פרחים.

2923EEEF-6778-4984-8FC4-98A447C5AEA1_savir

לדעתה של אור, הגינה מכוערת.

לדעתי, היא פשוט צריכה להזדיין בסבלנות.

יש לנו גם מחלוקת על איזה עץ יבוא לשכון בפטיו ועוד לא קיבלתי ממנה אישור על לגסטרמיה הודית (לדבריה הצבעים סבירים אבל התפרחת מכוערת).

על כן בינתיים העברנו לפטיו את הבונזאי זית.

Patio-C50E-4D5F-9DFB-BE5609AA2563

ולתפארת עם ישראל גם הגשמתי משאלה ישנה והבאתי פעמוני רוח שמנגנים לי מנגינות (כשיש רוח).

_פעמוני רוח9E6F0AB9-5E9A-4132-A3C4-F6B24BFD3CB8

אני רואה בעתידי גם גינת ירקות ועצי פרי אבל היום הזה ממש רחוק.

בינתיים, הפירות והירקות כאן יוצאים מן הכלל וחלק ניכר מהם אני מקבלת כמתנה (בונוס של החיים בכפר).

כי מאז שנפוצה השמועה שאנחנו פה החלה אלינו עלייה מתונה לרגל – החל בבני המשפחה וכלה בילדים שגדלו איתי בכפר.

רמי רביב הגיע ראשון עם תפוזים נפלאים מהפרדס שלו במושב חוגלה. רוני פורת (היום גוברמן) באה עם אבוקדו מהמטע שלה – אבוקדו נהדר שגדל ממש פה בכפר. גיסי שי הביא מהעץ שבחצר ביתם ביקנעם אגוזי פקאן, ואמא שלי הביאה דובדבנים ממג'דל שמס (יש לה קשרים).

 

Nuts-70A0-4F8E-9B05-8E124E4EB2F8

Nuts-259C-4625-9CF5-BD9F23C57964

תגלית נוספת היא שליד המשתלה ביגור יש סופר נהדר ובו לא רק מחלקת גבינות מרשימה, ממבחר תוצרת אירופה, אלא גם מבחר ירקות ופירות מתוצרת העמק.  תירס מתוק במיוחד ממושב היוגב, עגבניות, מלפפונים, פלפלים, מה לא – הכל טרי ונהדר.

אז אנחנו אוכלים – ומארחים…

Salad Shan-3498-4500-8660-56F1EE83FA15

משפחתי וחיות אחרות

אבל לא רק צומח יש בכפר. יש פה גם חי!

יש זבובים, נמלים, יתושים ושאר מעופפים.

הכלבים של השכונה למשל חושבים שהגינה שלנו היא השירותים הציבוריים לכלבים.

חתולה מקומית אימצה אותנו ובאחד הבקרים מצאתי אותה מנמנמת על כרית בפטיו.

ובבוקר אחר מצאנו בגינה נשל של נחש.

7BD12C5C-E97E-4450-B564-16BE6623858F

ברור שזה די הקפיץ אותי!

למזלי יש לנו קבוצת ווטסאפ של הילדים מהכיתה שלי מהתיכון, כל אחד ואחד מהם מומחה יותר גדול מהשני בענייני טבע למיניהם, ומיד שלחתי לקבוצה את התמונה וביקשתי זיהוי. הם חזרו אלי עם עלה זית בפיהם: מדובר בנחש שחור, והוא ישגיח שלא יהיו לנו עכברים.

גם טוב.

כי החתולה החביבה עלינו גרה ברמת גן, והיא ממש עסוקה.

Lilar_10156844646740198_351145307768212350_n

25.6.16

מודעות פרסומת

מה לך הים

FB4E8FB3-9C15-46EF-A764-DDE3EBD4C48C

פסח.

מי שגר בפרובנס פותח את ההכנות לארוחת החג בחלק הכי חשוב – בחירת יינות ביקב המקומי. היות ואנחנו מתיימרים לחשוב שעמק יזרעאל זה מינימום פרובנס הישראלי, פתחנו את ההכנות לליל הסדר בטעימת יינות ביקב טוליפ.

מאז ומתמיד אהבתי את ליל הסדר והתחלה כזאת נראתה לי הגיונית. היה כיף!

783BC169-C3BE-4FD9-873B-8C371778185C

האמת היא שההכנות התחילו הרבה קודם, במאמץ משולב לאפשר ארוחת חג חגיגית ל-14 איש כולל אביזרים אכילים (מצות, חרוסת, חזרת, יו נו), יין והגדות כמספר האורחים, ולקינוח אורחים שנשארים ללון בבית לא ממש מרוהט שאיש לא גר בו.

בסופו של דבר הצלחנו להגיע לשעת השין מצויידים ביין (כמובן), ובכמות נאותה של צלחות, כוסות, כוסיות וסכו"ם, מפה באורך 3.5 מטר, אוכל למאה איש לשנה, מצעים, שמיכות (חלקית) והגדות, מכונת כביסה (שלא עובדת), מדיח כלים ותנור בני שנה שלא ברור איך מפעילים אותם, טלויזיה בת ארבע ומנוי חדש ל-יס, וקונסולה שמתחזה לעתיקה, לכניסה.

יחד עם זאת חסרו לנו מלח וקולפן ירקות וכך קרה שבליל הסדר הזה לא טבלנו שום דבר במי מלח ולא קלפנו שאר ירקות. אבל בהחלט ניהלנו סדר כהלכתו!

22392ED8-24BC-46B1-8160-7DD539938A0A

קונסולה בכניסה (מאחוריה ערוך שולחן הסדר אבל מי רואה)

היה הכי מרגש בעולם, כי זה היה לא רק ליל סדר אלא ממש חנוכת הבית הקטן בהרחבה.

ולכן, כל האורחים הגיעו לא רק עם אוכל מעשה ידיהם להתפאר (כמקובל) ועם כל מיני דברים בהשאלה כמו כסאות (עדי ושי), פמוטים וגביע לקידוש (אור ואסף, מפירות החתונה), אלא גם עם מתנות מיוחדות במינן.

שרונה הביאה צלחת חתול.

עדי אחותי ומשפחתה הגדילו לעשות וחוץ מהאוכל, הכסאות, האגוזים והמיצים הביאו לחנוכת הבית גם עצים: שלושה מתוך שבעת המינים: זית, תאנה וגפן (המשך יבוא).

אמא שלי הביאה ציור שמן של סבא וסבתא שלי ז"ל אליעזר וחנה, ממייסדי כפר יהושע, שציירה שכנתנו הציירת אהובה שולמן, לפני כמעט חמישים שנה. סבא וסבתא שלי היו אנשים מיוחדים במינם ומתאים לי שהם באו לשכון בביתנו הקטן בהרחבה.

829811AE-D4D5-4B68-8319-7FF417FC8430

בתמונה: שלושה מינים, עם סבא וסבתא ברקע וטלויזיה בפרונט

פתחנו את הערב בהרמת כוסית שמפניה (Moet & Shandon) וברכות לחנוכת הבית ולשלושה (!) הזוגות שנישאו בשנה החולפת ומסובים סביב שולחן הסדר!13015305_10154136788408522_8902535511043668377_n

זר לא יבין זאת, אבל זו אחת המשפחות הכי אתיאיסטיות שיש, ולא רק חגגנו את ליל הסדר כהלכתו (למעט כאמור העניין הזה עם מי המלח), אלא גם התחלנו אותו בקידוש, שעשה אסף עם הגביע שקיבל מתנה מאיתנו לרגל החתונה, ובקבלת שבת בנוסח בן-ארצי, כולל שירי שבת.

אצלנו אוהבים לשיר כל השנה ובליל הסדר, אם יש יותר ממנגינה אחת שמכירים – שרים את כולן. השיר הכי יפה לטעמי הוא "מה לך הים" במנגינה שלימד אותנו אבא צוריאל ז"ל (תכלס, הביצוע שלנו הרבה יותר יפה מההקלטה הזאת אבל זה מה יש).

מצה.

מצה א: הבית שלנו נורא יפה.

D0291773-1F49-4066-AADD-0D2F2241C876

BB283575-B5A0-4FDE-A6BF-D4F1667788A3

מצה ב: אור ואסף חנכו את איזור המגורים שלהם כולל השטיח החדש.

9CF225FC-F2DA-4A27-A877-71FBCE14A1D3

מצה ג: יש לנו טלויזיה עם מנוי ל-יס. הידד!

מצה ד: יש לנו מכונת כביסה ומייבש שעובדים ובליל הסדר חנכנו גם את התנור והמדיח!

39141A4B-7F52-46AB-B04C-F2D229B0EF37

מרור.

מרור א: רטיבות בקומה השנייה גרמה לפרקטים להתנפח. ערן היה ערני ושלח מישהו לתקן את מרכזיית המים במיידי. נגב היו קצת פחות זריזים עם ענייני הפרקטים אבל גם זה בא על תיקונו בסופו של דבר.

מרור ב: אין לנו מדרכה על אף בקשות חוזרות ונשנות.

מרור ג: לכן, פועלי הנקיון מתקשים לטלטל את הצפרדע שלנו ובשבוע הפסח הם בחרו לשלוח את הצבת שלהם במקומם. להלן התוצאות:

F4A835E6-6526-4305-B6F3-32869A2E2226

כן, הם שברו לנו את אדני האבן.

מרור ד: אדמת העמק הפוריה מצמיחה כל דבר במהירות שיא, בעיקר עשבים. היות ואני לא רוצה לרסס, נקטתי בפעולות מנע עד שתהיה גינה:

B3486C6E-A981-49D9-83A2-3CA06A099166

נראה פשוט, לא? תכלס זה היה מבצע מפרך ביותר. ביום שנישבוע הבא תגיע מיכל מתכננת הנוף ותייעץ לנו מה לעשות בקשר לגינה.

מרור ה: נמלים. זבובים. חרקים. עש לילה.

מרור ו: בחול המועד רפי התאשפז קצת בבית חולים עם אנמיה ושאר מרעין בישין, אבל לרגל ערב החג השני הוא שוחרר ונראה שהוא די מתאושש מזה.

מרור ז: שן, המטפל של רפי, התפטר. לא רוצה לגור בכפר.

אפיקומן

13177677_10153638589437029_8610983469863859746_n

אפרופו אפיקומן: מריה, אני חייבת לך שוקולד!

השקה רכה

2DFB5F24-F67C-4F43-857D-AE7F2AC40165

תכלס עוד לא יצא לנו לעבור. אני ממש מתפלאת על כל האנשים היעילים האלה שיום בהיר אחד אורזים את כל מטלטליהם ועוברים דירה. לי זה לא הולך.

אני לא בנויה לשנע את כל הג'אנק שצברתי במיליון השנים האחרונות רק כדי להיתקע איתו עוד אלפיים שנה. אני צריכה לשים משהו אחד במקום ורק אז להחליט אם צריך להביא עוד משהו מהרצליה או שזה מספיק.

חוץ מזה שאני עסוקה.

קודם היתה חתונה, אחר כך היו אורחים מחו"ל, ועכשיו ליל הסדר.

כך שבינתיים, ציידנו את הבית במינימום האפשרי ואנחנו משתדלים להתארח בו בסופי שבוע. רפי לרוב נשאר שם קצת יותר ואני נעה בין העבודה לבין שני הבתים.

90925C1E-6B36-40DC-BBFF-17985DDFE692aa

יש בזה חן רב כי יש לנו צימר לסופי שבוע כל סוף שבוע אבל בינינו, אין לזה צורה. הדברים החשובים כמו מכונת הקפה ומכונת הכביסה עדיין בהרצליה כך שאנחנו שותים נס קפה יין ונעים בדרכים עם שקיות כביסה כמו חיילים בסדיר.

B80D9F51-144D-446A-8071-E9F265960A95a

השכנים מתקוממים כי מצד אחד אנחנו מכחישים שעברנו, כך שהם לא יכולים לברך אותנו בעוגות אבל מצד שני אנחנו נמצאים שם די הרבה. והמשפחה אובדת עצות: מצד אחד אנחנו בכפר בשבתות ומצד שני אנחנו מארחים כמו בפיקניק, עם פיצה דומינו וכוסות נייר.

6BB607B6-54F2-4C57-BB2F-A97E13F03B3Fa

(בתמונה: משפחת רוזנשטיין השוייצרית מתארחת, עם פיצה דומינו וכוסות נייר)

וכך קרה שאור הכריזה שאת ליל הסדר אנחנו עושים השנה אצלנו בכפר ומזמינים אלינו את המשפחה.

אני הייתי מזועזעת: מה??? עשרים איש לארוחת החג ואפילו אין לנו צלחות! שלא לדבר על כסאות, פלפל שחור, שמן, רוטב צ'ילי מתוק, חמאת בוטנים ושאר מוצרי יסוד. וחוץ מזה ליל הסדר חל ביום ששי, ואני אשה עובדת. באיזה יום (ובאיזה בית) אני אמורה לבשל בדיוק?

זה לא עזר לי כי בשנה שעברה רפי רק יצא מבית החולים ולא היה נייד, כך שעשינו סדר קצת עגום בלי המשפחה ועכשיו צריך פיצוי.

חוץ מזה הכלר ביקשה.

DSC01951

(הכלר והחתן)

אז עכשיו אנחנו במירוץ מטורף להשלים ציוד, ולא אלאה אתכם בפרטי הביקור המתגמל שלי באיקאה. יחד עם זאת בהחלט אספר לכם שנוכח הפרעות המתקרבות החלטתי לרכוש מכונת כביסה לבית בכפר והיא אמורה להגיע עוד לפני הסדר, כך שלפחות הקטע הזה של הכביסה ייפתר.

הרשימה שלי נראית בערך ככה:

  • צלחות גדולות
  • צלחות למנה ראשונה
  • קעריות למרק
  • סכו"ם – יש חלק, צריך להשלים את השאר
  • כוסות
  • כוסיות
  • ספלים (טופל חלקית)
  • מפת שולחן (אורך 3.5 מטר)
  • 7 כסאות (אחותי תביא)
  • אוכל (רשימת קניות נפרדת)
  • בישולים (חילקתי משימות ואלוהים יעזור לי)

מה היה קודם

בגלל החתונה לא כתבתי כלום אבל היו לי הספקים די יפים!

למשל, צבעתי בזהב איזה מאה חיות קטנות (לחתונה)

D9CDAEDC-EAA2-4497-A36A-8A95BEA62B41

כמו כן, פיניתי את המחסן בפתח תקווה וקלטתי ערימה של ג'אנק לא ברור אל תוך הבית היפה והחדש 😦

ספה

בין השאר הגיעה מפתח תקווה ספה דו-מושבית מצויינת ודי חדשה אם כי מוכתמת להפליא, שבאה לגור איתנו בסלון. בהתחלה ערמתי עליה כל מיני דברים שהיו לי בכפר כדי להסתיר את החרפה וזה מאד שימח כל מיני ילדים שבאו לבקר, כולל בני משפחת רוזנשטיין השווייצריים.

0A146509-46CE-4B01-A039-50179F6B2DF4a

בהמשך הצטיידתי בכריות ושמיכה מתוצרת מיקה בר המושלמת, וזה נראה קצת יותר אנושי (לא סופי).

1E03A259-C44B-4F75-90D7-EF424041C31Daa

(החיה הצהובה היא מאיקאה)

בדרך אלינו נמצאת גם קונסולה לכניסה, שעתידה לפתור עוד איזה בעייה (הבעייה של מחסור בקונסולה לכניסה שמצידה גורמת לבעייה שאי אפשר לשים דברים על הקונסולה בכניסה).

מה שחסר לנו זה מקומות איחסון בסגנון ארונות קיר, שייאלצו להמתין עד שאחליט מה לעשות בעניין זה שאין לי כסף לארונות קיר וגם אין לי מושג איזה ארונות קיר אני רוצה/צריכה ואיפה בדיוק הם יהיו.

חסר לנו גם מנוי ל-יס.

כמו כן חסרים לנו גם מיליון דברים אחרים (לא דחוף) אבל הבעייה האמיתית שלנו היא עודף.

כל מה שעודף נמצא בהרצליה וצריך ללכת לאנשהו. לדעתי זה לא ילך לכפר, ויפה שעה אחת קודם.

אבל לא נחשוב על זה עכשיו. עכשיו עושים סדר!

שונות

אפריל 2016

מי זה?

עם סגירת הגיליון

בעוד פוסט זה הולך ונכתב התברר שצריך לקחת את רפי לחדר מיון ואכן כך עשינו, ואחרי שבילינו שם את הלילה אף החזרנו אותו הביתה בשלום ובמצב תקין.

כך שנהיה לנו עוד ליל שימורים בדרך לליל הסדר.

אבל כמו שאמר רבי יוחנן בן עזריה לחבריו שהיו מסובין בבני ברק: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא:

יהיה בסדר!

החילזון מהשפן

אורנה2 27.2.16

אתם מכירים את זה שיש משימה שידוע לכם בבירור שאם לא תבצעו אותה, לא תוכלו להמשיך בפרוייקט כולו? אז לאחרונה, היו לי שתי משימות שכיכבו בתפקיד צוואר הבקבוק של הבית הקטן בהרחבה ואני שמחה לדווח ששתיהן הסתיימו בהצלחה.

הידד למתכננים ולמבצעים!

משימה א': מיטה

כבר רמזתי בפוסט קודם שהייתי סופר לחוצה לקנות מיטה: עד שלא תהיה מיטה, הרי אי אפשר לעבור לגור. מה לגור, אפילו לילה אחד מסכן אי אפשר לבלות שם. שלא לדבר על זה שמזרן החלומות כבר הגיע – ומיטה אין.

אלא שהסתבר שדי קשה להשיג במקומותינו מיטה שמיועדת למזרן בגודל 2X2 (כן, כן, הלכתי על גודל גדול), ואם כבר יש כזאת, הרי היא מאיימת להיות מכוערת להפליא. היות ואור הטילה וטו על המכוערות, מצאנו את עצמנו (בסופה של התרוצצות קלה) בחנות רהיטים בשם אמבויה ברח' הרצל בתל-אביב, המתגדרת בכך שהיא החנות היחידה ברחוב שמייצרת את מיטותיה בעצמה. ושם, אור ובעל המקום ישבו על המחשב ותכננו לנו ביחד מיטה לבנה, פשוטה אך נאה.

והשבוע היא הגיעה!

98B620C8-2048-43B3-82C3-71E94B68FEAEa

(בחלון משתקפת דמותי ועל המיטה סרוח מרבה רגליים צהוב מאיקאה)

המיטה נהדרת והמזרן קשה כאשר אהבתי.

גם המתקינים היו עשר.

F5B18B27-98C3-4309-B95E-B9F296893605a

90CADB87-3A65-4EE8-9A60-80A49A502683

ורק כדי שנפיק לקחים ונלמד מן ההיסטוריה, אני חייבת להתוודות שלמרות שהמיטה אלופה, היא מוקפת בכמה אילוצים סביבתיים שכל אחד ואחד מהם הוא תוצאה של החלטה חפוזה אך לקויה שעשיתי בלי להיות ערה למשמעותה:

  1. כדי שבמקרה הצורך יהיה אפשר להכניס כסא גלגלים לחדר הרחצה, ביקשתי מהקבלן (בדקה התשעים) שהדלת תיפתח אל חדר השינה ולא אל חדר הרחצה.
  2. כתוצאה מכך צריך להשאיר מקום לדלת – ואי אפשר למרכז את המיטה אל החלון!
  3. כשג'וואד החשמלאי הגיע לסדר את ענייני חברת החשמל, קפצתי על המציאה וביקשתי ממנו שבהזדמנות גם יתקין מנורות לצידי המיטה.
  4. אלא שזה היה לפני שבחרתי מיטה ומזרן – וכתוצאה מכך, המנורות לא מיושרות עם המיטה.
  5. ואחרון אחרון חביב, למרות שידעתי שהארכיטקטים תכננו את מתגי החשמל והמיזוג והכל עבור מיטה ברוחב 180, הלכתי ובחרתי מיטה ברוחב 200. ואף הגדלתי לעשות והוספתי ראש מיטה.
  6. כתוצאה מכך, חלק מהמתגים מסתתר מאחורי ראש המיטה.

ועל זה אומרת אור: "החילזון מהשפן".

וגם: "אז תמרכזי את זה לכבוד הצילומים!"

אבל הכל שטויות, המיטה הורסת.

 

IMG_1411

משימה ב': פתח תקווה

מזה כמה שנים שצר לנו המקום בבית ובצר לנו, פנינו אל העיר המעטירה פתח תקווה ושכרנו לנו שם מחסן. למיטב ידיעתי יש שם קלסרים של חומר למע"מ ומס הכנסה שצריך לשמור מאתיים שנה, תכולת הדירה של אור בחיפה, כמה ארגזי ספרים למען הטעם הטוב ואיזה שקית או שתיים של אסף.

F0269F5C-440D-48CE-AA23-023B25D5A09B

עם בניית הבית הוחלט לחסל את עסקינו בפתח תקווה ולפנות סכום צנוע אך משמעותי שאנחנו משלמים להם כל חודש. אלא שאני מימי לא הייתי שם, ובינתיים הם עברו לפתיחה אלקטרונית (אמאלה).

היות ולא העזתי לשכור מוביל לפני שאני מוודאת שאני יודעת איפה זה ואיך לפתוח את זה, המשימה הזו הילכה עלי אימים. על כן ביקשתי את עזרתו של אסף, שהוא מהנדס אלקטרוניקה, שיראה לי את הדרך לפתח תקווה ולמחסן, ויפקח על הפתיחה האלקטרונית.

אסף נעתר ברצון ובאמת ביום ששי שעבר יצאנו, חמושים בשבב אלקטרוני, אל פתח תקווה, ולהפתעתי המרובה היה שם מחסן, והוא נפתח.

D413B155-05C7-4246-8E39-DA477292DCAC

וכך נגולה אבן מעל לבי ואני יכולה עכשיו לסמן משימות חדשות שאם הן לא יתבצעו, כל השאר יתעכב.

צפו להתפתחויות מרעישות בתחומי הבזק, האינטרנט, הגז, האריזה והשינוע (אני מקווה שבקרוב נחזור גם לעיצוב פנים).

חתו(ל)ה

בתחום החתו(ל)ה הוקם אירוע בפייסבוק, והדפוס מחכה שייסגר עיצוב ההזמנה.

כמו כן אור החליטה להכין במו ידיה עוגיה אישית לכל אחד מאלפיים האורחים:

 

טוב, זה שקר. אין לה אלפיים אורחים.

אוקיי, היא גם לא מתכוונת להכין את העוגיה הזאת.

אבל יש לה חתולה.

22.2.16

המוצא הישר של לילר יזכה בפרס (או בפרוסה).

ובינתיים בעמק

אורנה1 27.2.16

(הקרדיט על התמונה הזו וגם על התמונה שבראש הפוסט הזה מגיע לאורנה נמירובסקי, אלא מה)

עם סגירת הגיליון

לכתבנו נודע כי ברמת גן התרחש אירוע שאין לו תקדים: אסף הגיע בגיהוצים לתחתית סל הכביסה! (לראשונה מזה שנתיים!)

ברכות לאסף לרגל ההצלחה המרשימה!

 

 

 

יש שולחן

34534BB1-6BC9-4894-A74C-D32391B19489a

מעולם לא התעמקתי במזג האוויר כמו בשנה האחרונה, שהצטיינה בקיץ חם נורא, שבעקבותיו הגיע האובך האיום והמאובק, שהחורף שטף אותו בהצפות וקור גדול. כך שאני ממש שמחה לבשר לכל מי שלא הבחין בכך קודם שהיום היה יום ממש מצויין, אביבי ונאה.

בתחנת הקפה בכפר יהושע התקבץ בבוקר הרכב מגוון של אוכלוסיה שוחרת שמש וקפה. ביניהם שמחנו לגלות גם את חיים יהושע הקבלן הנהדר שלנו ועטנו עליו בחיבוקים.

אז איך זה קשור לענייננו? זה לא קשור. סתם, חשבתי שתרצו לדעת.

השולחן

אצלנו במשפחה השולחן הוא מרכז הבית ולכן, מדובר בנקודת ציון חשובה בתולדותינו בכלל ובתולדות הבית הקטן בהרחבה בפרט.

אור, שמצאה לנו שולחן בשבוע שעבר, עמלה השבוע קשות לבחור לו את הצבע הנכון ואף ארגנה לו נסיעה מיוחדת לכפר ביום ששי (כלומר היום), כדי שלא נצטרך להפסיד ימי עבודה.

הידד לאור!!!

אז בלי לדבר יותר מדי אני מתכבדת להציג אותו:

94B1DA84-3B37-4C2E-88AB-08558733B396a

יש לשולחן הזה איזה קטע מהודר שאני עוד מתקשה לעכל אבל אני מבקשת לציין את הלוק הגראפי שהוא יוצר ואיך המתכת השחורה נראית הורסת על הבטון. שמתם לב לזה, נכון?

שלחתי תמונה למירב הארכיטקטית (שהיא מאד קפדנית איתנו בענייני לוק) והיא אישרה את הבחירה וציינה שהשולחן נראה טוב!

למרות שלא רואים עליו, השולחן הזה גם ארוך (2.20 מ') וגם רחב (1.10 מ') וגם נפתח, שזה שלוש תכונות מצויינות לשולחן, אם כי אמא שלי אומרת שהכי חשוב זה מי יושב מסביבו ומה מוגש עליו.

הוא הגיע מצוייד בשמונה כסאות נוחים מאין כדוגמתם (אם כי לא ממש קלילים, אבל כשמדובר בכאלה כסאות נוחים חשיבותה של הקלילות מתגמדת).

רפי דגם אותם והוא מרוצה:

B4300038-51F0-4692-BE51-7EA9F8E3C978a

אחרי התייעצויות הוחלט לפנות מהאיזור שני כסאות לטובת מראה קצת יותר אוורירי ובא לציון גואל (באביב הם ישובו חזרה).

62999B42-7EB5-4AFC-A801-6B01277283FAa

שאר ירקות

הצלחה נוספת שהיתה לנו השבוע היא שמצאנו את השלט למזגן בסלון (מתי עני שמח? כשהוא מוצא את מה שהוא איבד).

ועל כן השלב הבא ברשימת הדחופים הוא מיטה, כי המזרן כבר הגיע בתחילת השבוע – ומיטה אין.

אני מרוב זריזות (ולחץ) כמעט התפתיתי לרכוש איזו שהיא מיטה ממש פשוטה ואף לא יפה בעליל, אבל נוכח האיום האיראני אור נזעקה, נטשה הכל ובאה לחלץ אותי מהחנות ההיא.

כתוצאה מכך יש לנו עכשיו (בשלבי ביצוע) מיטה, שהיא גם יפה וגם אופה ואפילו המחיר שלה די סביר. בתור רמז אני אסגיר שהיא לבנה ויש מצב שהיא תגיע בשבוע הבא.

ואז יישאר רק הקטע עם הטכנאים (גז, טלויזיה, אינטרנט, וכל זה), אריזה (איזה עינוי!) ואיזה הובלה אחת או שתיים (או שלוש). וזהו!

כן, וכסאות בר, אם נצליח לגרד איזה גרוש למטרה הזו. אם לא, גם זה יחכה.

חתונה

גם בחזית החתונה נרשמה השבוע התקדמות בדמות נעליים לכלה ויום הולדת לחתן!

מזל טוב לאסף!

שונות

התרנגול הזה הוציא לי את המלים מהפה:

4D4D30D2-20DA-426C-97E4-74E0B8FB129A

רצפה: חשיפה ראשונה

40375E79-E8E3-4B65-966C-14FE9EFE71C2_a

העמק הוא לגמרי חלום, במיוחד בשעת הזריחה והשבוע היו לי שתי הזדמנויות שונות להיווכח בכך, כלומר להיות ערה בשעת הזריחה. זאת לכבוד רצפת הבטון המוחלק הנחשקת, שנחשפה השבוע לראשונה מאז נוצרה לפני שנה.

על כן בלי חפירות יתר (לא לדאוג, תכף אני אחפור), הרשו לי להציג בפניכם את התוצאה הסופית:

50CD5AE7-6B3C-428B-9B35-DCB3E5F866FF

הורס, לא?

אז רק בשביל להיזכר, במשך שנה שלמה, הרצפה נראתה ככה:

6D28E429-BBFB-4EA9-B1A9-C6E7C7A555A9_a

כלומר היא היתה מכוסה לגמרי.

בהתחלה בלוחות גבס ואחר כך בסתם קרטון, שעליו פזורים אבק, חצץ, טיח ושונות.

ואז,

ביום ראשון האחרון,

לפנות בוקר, קצת לפני הזריחה (שאז פחות או יותר סיימתי את הנקיונות מסביב),

חשפתי אותה לאוויר העולם.

כך זה התחיל:

F15AAC71-42BF-4167-9C69-219B9ED1DCEF_a

וכך זה המשיך:

9C41DD77-BD02-4254-A5D9-F35AC3D055DA_a

ואז,

בשבע לפנות בוקר,

הגיע הצוות מפלס דיזיין לעשות סילר.

לקח להם שלושה ימים להגיע לתוצאה הסופית, והנה היא (שוב!) במלוא יפעתה:

20D7945B-A2BF-4436-A6B9-B87E980BD38A

(אני אישית מעדיפה את השלב הפחות מבריק אבל אלי מפלס דיזיין הבהיר שסילר הוא מבריק וזהו).

*

ובזאת,

הבית די מוכן למגורים.

– ג'וואד התקין תאורה  ה ו ר ס ת בשביל הכניסה (מצד ימין):

תאורה במדרכה

ארז התקין ידיות לארון בחדר השינה, יצא אחלה:

117D3C84-40C2-4BBC-96B1-2C19061F4855

*

אז מה עוד חסר?

מיטה, שולחן אוכל, כסאות, וכסאות בר.

וכמובן טכנאים למיניהם (זה לא ממש נחשב) וקישוטים וסטיילינג וזה, אבל זה לא בדחופים.

המזרן החדש עתיד להגיע ביום שלישי, כך שאור נעתרה לעצור לרגע את קדחת החתונה ולעזור לי, ואתמול יצאנו לרחוב הרצל לחפש למזרן הזה מיטה, עדיף פשוטה וממש זולה.

היות ויצאנו לחפש אתונות, ברור שמצאנו מלוכה:

שולחן אוכל ושמונה כסאות במחיר מצחיק.

אני חייבת לציין שמכל השולחנות שבחרתי לשים בפינטרסט בשנתיים האחרונות, שולחן כזה – ממש לא היה שם. ומכל הכסאות שבחרתי לשים בפינטרסט – גם כסאות כאלה לא היו שם.

אבל,

אור ישבה בחנות ובמבט עגום אמרה לי: אני לא מצליחה למצוא שום פגם בשולחן הזה.

נו מה, במחיר כזה? ברור שקנינו אותם.

והמיטה?

תחכה ליום אחר.

ואת השולחן נציג בבלוג כשהוא יגיע.

ומה בחזית החתונה?

ניכרת התקדמות מרשימה.

יש מחתן (זה לא פשוט, מדובר בזוג בררן שראיין כמה וכמה מחתנים פוטנציאליים).

יש טבעות לחתן ולכלה.

יש בגדים לחתן (אם חלק מזה הוא ג'ינס אפשר לקרוא לזה חליפה?)

ויש לילר!

23.1.16

וגם בפלורנטין הכל בסדר.

9C61ED1E-5B1D-40C5-8C87-DCDF40EDB8D7_a

8A7BDDA8-7D75-4481-8995-9765F4BADBEB

6.2.16

 

 

 

קרמיט ואני

צפרדע רטוב או יבש

הרצליה. יום ראשון, שבע לפנות בוקר. הטלפון מצלצל.

– פרררר פרררר (כמו שאומר אורי הורביץ מכפר גלעדי)

– "הלו?"

– "איפה את גרה?"

– "סליחה?"

– "איפה הבית שלך? הבאנו לך…" (קולות קרקוש)

– "מה הבאתם?"

– "בגלל שזה התחלת השנה, לא היה, אבל זה ללא תמורה."

– "אם לא היה אז מה הבאתם?"

– "משומש במצב טוב. ללא תמורה."

– "מה זאת אומרת?"

– "לא היו חדשים כי זה התחלת השנה, אבל תראי, זה במצב טוב וללא תמורה, אז למה לך לשלם 430 שקל על צפרדע חדשה לאשפה?"

מה אני אגיד לכם, צודק הבנאדם. למה לי באמת?

חוץ מזה רציתי להמשיך לישון.

אז אישרתי לו לפרוק את זה ליד הבית ועכשיו יש לי בכפר יהושע צפרדע משומשת לאשפה.

(ללא תמורה).

הללויה!

*

ומה עוד חדש?

ארון קיר בחדר השינה!

E5071B6B-EF85-45CD-B5EF-1978BA9C370Ca

כאן הוא עוד בלי ידיות, אבל בקרוב יהיו:

ידיות

ומזווה ליד המטבח!

מזווה

הייתי כמובן שמחה לעשות מדפים קצת יותר מסוגננים אבל מטבע הדברים אנחנו בישורת האחרונה, עם חתונה באופק וארנק שכבר התרוקן מזמן, וזה רק מזווה. אז מדפי פורמייקה הכי פשוטים זה צו השעה!

אוקיי גם הסטיילינג לצילומים לא משהו אבל זה מה שהיה לי שם בביקור האחרון. בעתיד הקרוב המדפים יקובעו למקומם ויתמלאו בכל טוב ואז הם גם ייראו קצת יותר טוב (וגם אם לא – נתרגל).

*

ומזרן!

לפי הנחיות מדוייקות שקיבלנו מאורן, הגורו המשפחתי לענייני שופינג (ושאר עניינים), נרכש מזרן חדש!

9B3AF5C3-7254-4F1F-BF2B-B62EB39B6388a

(בצילום ההיסטורי נראים אורן ואור ביום ההולדת של אחותם איילת, בערך שנייה וחצי לפני מתן ההנחיות לרכישת המזרן).

אני מאד מאושרת מהרעיון שיש לי מזרן חדש, לראשונה מזה אלפיים שנה, ושוקלת לעבור לגור איתו מיד כשיגיע.

מרוב התרגשות, בדרך לכפר עברתי בזכרון יעקב אצל הגרמנים הנוצרים הנחמדים מקהילת בית אל שעושים שמיכות פוך ומסיכות אב"כ, וקניתי לכבודו שמיכות וסדינים, שיהיה מרוצה.

(לידיעת מפעילי התנורים: יש להם שם חנות מפעל ממש נחמדה, כולל ריבות ולחם הכי שווים בעולם ונוף אלוהי.)

ריבה של בית אל

עכשיו רק נותר לי לחכות למועד האספקה המשוער של המזרן ובינתיים למצוא לו בסיס קצת פחות מכוער מהמבחר שראיתי עד היום (בכוונתי לדווח על התפתחויות מיד לכשאמצא).

ומה מצב הבטון?

כזכור קבענו עם עפר איש הבטון ליום ראשון אם לא יהיה גשם, אבל גשם היה גם היה. לכן עפר יבוא באמצע השבוע הזה (אם לא יהיה גשם) לעשות סילר על הבטון בפנים ובחוץ.

לכבוד זה כבר עמלתי בפרך על ניסיון (די לא מוצלח) לנקות את הבטון בחוץ ומחר אסע להכין את הבטון שבפנים.

מה אני אגיד לכם? ניקיון זה בעליל לא התחום שלי.

התברר שהעץ של השכנים השיר את עליו ופריחתו על הבטון היקר שלי בחוץ, וביחד עם הגשם עשה שם בוץ שחור ודוחה עם נטיות לעובש, שלא יורד. כמה מבאס!

חוץ מזה, הנגרים או אנשי המקלחונים או החשמלאים לקחו איתם בטעות את שני המגבים שלי (ועל הדרך גם השאירו את החלונות פתוחים כדי שלגשם יהיה יותר קל להיכנס).

*

ומה עם החתונה?

יש שמלה.

ועוד שמלה וגם נעליים לשבת חתן (כן, יש שבת חתן).

יש גן אירועים, ודי ג'יי. וצלמת. וצלם וידיאו. והחלטות על עיצוב.

חסרים עוד כמה פרטים קטנים אך משמעותיים ולכן בשבוע שעבר הלכתי עם אור לבחור נעליים.

אמנם נעליים לאור לא יצאו מזה בינתיים אבל מגפיים בשבילי בהחלט כן.

נעליים

אור מוסרת שלקנות טבעות זה משעמם ממש, אבל לקנות שמלה לשבת חתן זה דוקא כיף.

ושאמסור לכם שבחודשיים הבאים לא מעניין אותי הבית, ושלילר מסכימה.

לילר

(האיור בראש העמוד הוא של אור רוזנשטיין לספר האקולוגי "רטוב או יבש", שעשתה כסטודנטית).

23.1.16

 

ריח דבש וריח מנטה

IMG_0873

בנסיעה השבועית לכפר אני חולמת על גינה.

נוריות. ויערת הדבש. ועצי לימון ותפוז. וגינת מטבח עם תבלינים וירקות. וכמובן שמש אביבית (בתמונה למטה – הגינה של ציפי אחותי):

38176B42-EE72-4A77-BB3F-77633DCB2BD1

אבל בינתיים אני ליד ההגה, גשם זלעפות ניתך משמים והמגבים עובדים במרץ.

IMG_0861

ולפתע – אופס, מה זה?

בבת אחת הכביש הפך לים גדול ושני נדי מים  ע נ ק י י ם  ניתזים משני הצדדים בעוד הטויוטה, ואנחנו בתוכה, שטים במים רבים (חומים כאלה, כמו בתמונה שבראש הדף).

מסתבר שהקישון עלה על גדותיו והשנה באופן מפתיע הוא עשה את זה בכביש הגישה לכפר יהושע. השדות מוצפים כאילו הם מינימום שדות אורז בסין והכביש עצמו לחלוטין בלתי נראה. רק מים ומים מכל הצדדים.

רפי יריב 6319

(את שתי תמונות השיטפון האלה צילם רפי יריב)

רפי יריב 6267

וכמו שאומר שי גיסי (שצילם את התמונה שבראש הדף הזה), "מאז ימי סיסרא לא היה בקישון שיטפון כזה".

ועל השיטפון המקורי העידה דבורה הנביאה: "הַכּוֹכָבִים, מִמְּסִלּוֹתָם, נִלְחֲמוּ, עִם-סִיסְרָא.  נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם,  נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן."

חוץ מספר שופטים אני משננת גם את התורה משיעורי נהיגה מונעת: לא לבלום, לא להאיץ, לשמור על מהירות קבועה ואטית.

איכשהו, הגענו בשלום.

תכף אחר כך אני קוראת ב-Ynet שהכביש בין קרית חרושת לכפר יהושע נסגר לתנועה עקב הצפות. תיאורטית אנחנו נצורים בכפר.

אבל באופן מעשי יש יציאה גם לרמת ישי:

IMG_0872

ולמה בכלל טרחתי לנסוע לכפר ביום כזה סוער?

כי קבעתי פגישה עם עליה, שהיתה אמורה לנקות את הבית ולהכין אותו לרגע החגיגי שאנחנו מצפים לו כבר חודשים רבים.

כן כן, ביום ראשון בשבוע הבא, אם לא יהיה גשם, יבוא עופר, יסיר את הקרטון שמכסה את רצפת הבטון המוחלק שלנו וימרח אותה בסילר.

ואז, הבית ייראה כמו בית אמיתי וסופר חתיך.

אבל בינתיים, הרצפה בקומת הקרקע מכוסה בקרטון והקרטון מכוסה באבק סיד וטיח וחצץ ומה לא, ובמרכז הסלון מתנוססת ערימת פסולת.

אז הפגישה עם עליה היתה בעדיפות עליונה כמובן.

אבל,

לעליה לא התחשק לצאת מהבית בגשם הזה ועל כן היא לא הגיעה לפגישתנו המיוחלת.

וכך קרה, שחמושה בשואב אבק ובמוטיבציה גבוהה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בעצמי.

שן, המטפל של רפי, התנדב לעזור לי ובכוחות משותפים שאבנו את האבק מקומת הקרקע, פינינו את הפסולת, ואפילו נשאר לנו כוח לנגב את האבק ממרבית הספרייה.

ובזאת אנחנו ערוכים ומוכנים לקבל את פניו של עופר והסילר שלו.

וחוץ מזה מה חדש?

  • אייל בא ועשה בחדרי הרחצה מקלחונים ומראות. המקלחונים מזכוכית חלבית לבקשתה של אור (לטעמי זכוכית שקופה יפה יותר אבל אני מתנחמת בזה שעל זכוכית חלבית לא רואים אבנית (המים בכפר יהושע מלאים באבנית).

IMG_0744

  • ג'וואד החשמלאי בא והתקין את תאורת החירום בממ"ד (מכוער להפליא, לא?), מנורות ומאוורר תקרה בחדר השינה ועוד קצת תאורה בקומה השנייה. אני מקווה שאם לא יהיה גשם, הוא יבוא בשבוע הבא להתקין את התאורה במדרכת הכניסה.

IMG_0736

  • ארז הנגר בא ולקח מידות לארון קיר בנישה של חדר השינה וכן למדפים במזווה ובפינת הטלוויזיה והוא אמור להתקין אותם כבר השבוע (אני מקווה).

5F029EDA-4050-4B0A-B963-CF13694D1D43

  • וכאמור, ביום ראשון יגיע עופר ויעשה סילר על רצפת הבטון.

ואז יישארו רק ממש קצת דברים.

  • לגמור לנקות את הספריה ואת הקומה השנייה.
  • לעשות קצת תיקוני טיח וצבע.
  • להזמין טכנאים לגז, טלפון, אינטרנט, טלויזיה, מקרר.
  • לארגן שולחן, כסאות, מיטה, מזרן.
  • לפנות את המחסן בפתח תקווה (אל תשאלו)
  • להשלים כל מיני תהליכים ביורוקרטיים שאתם (וגם אני) לא רוצים לדעת עליהם.
  • לארוז (אל תשאלו)
  • לעבור (אל תשאלו)
  • לקנות ולתלות פעמוני רוח.
  • לחתן את הילדה.

savethedate

ובינתיים, לילר מתארגנת לחורף.

3.1.16

9.1.16

רק תשעים השנה הראשונות הן קשות

orna

(התמונה הזאת צולמה על ידי אורנה נמירובסקי המופלאה)

*

"בשביל מה אתם בכלל צריכים ארון קיר בחדר השינה?" התעניין שי גיסי, בו נתקלנו במקרה לגמרי בתחנת הקפה, בדרך לפגישה עם ארז הנגר. "למה שלא תשימו פשוט את הבגדים בערימה בפינת החדר?"

האמת? הפיתוי הוא עצום.

לא ארחיב בנושא כי כל אדם בר דעת יבין מיד למה הרעיון הזה פשוט פנטסטי.

E6AED016-9AF2-4809-A376-BECA8ED1A3DB

(שי ואני בסלפי ספונטני בתחנת הקפה)

אלא שאני כנראה לא לגמרי ברת דעת שכן מתחנת הקפה המשכתי אל הבית הקטן בהרחבה, שם הכרזנו רשמית על המטבח כמושלם, וארז ואני פנינו לדון בהתקנת ארון קיר בנישה שנפערה בקיר חדר השינה.

4DC1E607-C47A-43B4-B7E1-94AFA60FE0F3

בבית פגשנו גם את ג'וואד החשמלאי שהתכונן במרץ לביקורת של חברת החשמל שתבוא עלינו לטובה ביום ראשון.

ג'וואד אמר שאם עד אז אביא את יתרת המנורות, הוא יתקין לנו אותן  ולכן רצתי מהר לאיקאה בקרית אתא, לקנות עוד כמה מנורות, שיהיה.

היות וחורף, ומתברר שבכפר נורא קר (הפתעה!), החלטתי גם להתקין תנורי חימום בחדרי הרחצה וגם זה יקרה (בעזרת השם וג'וואד) ביום ראשון.

ואחרון חביב, ביום ראשון יבוא גם אייל הזגג להתקין לנו מקלחונים ומראות!!!

2CC9DB9A-C6A8-4255-8E5B-522E765B0245

כך שיום ראשון עתיד להיות יום חשוב בתולדותינו וגם מרגש לגמרי!

ומה נשאר עוד לעשות?

ארז ישלים את הנגרות, ג'וואד את התאורה, אייל את המקלחונים, ונדמה לי שאז אפשר להזמין את יובל לעשות סילר על רצפת הבטון.

וזהו.

זהו?

לא יכול להיות.

טוב, בדקתי ברשימה ויש עוד כמה דברים ממש קטנים:

  • לתקן את כל הנזקים לצבע ולטיח שג'וואד יעשה ביום ראשון
  • להתקין מיתלים במקלחונים (כן, ההם שעשיתי עליהם עיסקה כמעט מצויינת)
  • לנקות!
  • להביא משלומי בעפולה את המנורות השקועות שהזמנו למדרכה בחוץ, וכמובן להתקין אותן
  • לקבל מכפר יהושע צפרדע לאשפה (כבר נרשמנו)
  • לגרום להם גם לסלול לנו מדרכה כולל שיפוע לחנייה
  • להזמין גז, בזק, אינטרנט, כבלים/לויין, וכל אלה
  • להזמין את הטכנאי של הגז להתקנה
  • להזמין את הטכנאי של המקרר לחיבור נקודת המים
  • לארוז
  • יכול להיות שזהו

אמא'לה!

זה מפחיד!

*

אסתר אורין יום הולדת תשעים

כן, זו אמא שלי, ביום הולדתה ה-90, שאותו חגגנו ברוב עם בשבוע שעבר.

אמא שלי אשה מיוחדת במינה והיא לא רק יפה (כפי שאפשר לראות בתמונה) אלא גם מוצלחת, וכמו רבים מבני דורה, סיפור החיים שלה דרמטי.

היא נולדה – כאמור לפני תשעים שנה – בצ'כוסלובקיה של אז, ועלתה לארץ עם הוריה בגיל שבע.

כשהיתה בת 11 נסעו הוריה לביקור משפחתי באירופה אלא שאז בדיוק פרצה מלחמת העולם השנייה, והם לא יכלו לשוב.  את אביה היא כבר לא זכתה לראות יותר ואת אמה היא שבה ופגשה רק כשהיא עצמה כבר היתה אמא.

היא הגיעה לכפר יהושע כילדה אסופית בתקופת המאורעות, אבל כעבור חודשים ספורים, נרצחה אם המשפחה המאמצת שלה כשיצאה לחצר המשק בלילה.

אמא שלי נשארה בכפר עם שאר ילדי המשפחה ובגיל 19 נישאה לבן השכנים (הוי כמה רומנטי), הלוא הוא אבא שלי.

כשמשפחתה הגיעה מאירופה אחרי המלחמה, היא דאגה לאחיה ולבני הדודים למגורים ופרנסה, והבית שלנו הפך למרכז שוקק שסביבו התכנס השבט כולו.

F2FAD204-F7BC-437B-B5AA-6A020EDB8031

בגיל 40, אחרי שנים של עבודה בחקלאות וארבעה ילדים, אמא שלי יצאה ללימודים גבוהים ואחר כך גם לפעילות ציבורית, כולל שליחויות בחו"ל, ופתחה בקריירה חדשה כמורה.

אבל כמו שאמר כבר נתן אלתרמן בשיר "מסביב למדורה":

"…מה נשיר עליהם מה נשיר
הם עושים זאת יפה מאיתנו
בעצמם הם כותבים להם שיר
ואפילו ספרים כבר נתנו…"

ואכן אמא שלי כתבה ספר על ילדותה ונעוריה, וכיוון שהיא כותבת נפלא, הספר פשוט מקסים ושווה קריאה.

מזל טוב אמא!

edita

עטיפה: אור רוזנשטיין (כשהיתה בת 17)

 

הקרב על המיתלה

תחנת קפה 30.11.15

לפני שאספר לכם איך ניצלו חיי בנס בתאונת הפגע וברח שבה הייתי מעורבת היום, אני רוצה להראות לכם את התמונה הבאה (מהאינטרנט) ולשאול אתכם כמה לדעתכם עולה המיתלה הפשוט והלא ממש יעיל הזה, שעשוי משני משולשי רשת מניקל ושהסוחרים בעצמם מזהירים כי אם ינקו אותו הוא יחליד:

1אינטרנט

1250 שקל.

כן, לא צריך לשפשף את העיניים, המספר הזה נכון.

מיתלה הרשת הזה, שמיועד להחזיק בקבוקי שמפו במקלחת ואין בו אפילו מקום ייעודי לסבון, עולה כמו וויקנד באמסטרדם בדקה התשעים או כמו תקציב הסופר החודשי של משפחה מרובת ילדים.

בתור טובה אישית ומשום שאני קונה מתמידה וכל כך מצטיינת, הצלחתי להשיג הנחות מפליגות על המוצר הזה ומצאתי מספר סוחרים שהסכימו למכור לי אותו בסכומים שנעים בין 750 ל-950 שקל.

למזלי אור אמרה לי שזה קטן מדי בשבילה ושאני צריכה להשתדל יותר.

אז השתדלתי, והתייאשתי.

ואחרי שהתייאשתי הלכתי להתנחם בממלכת החלומות שלי בקרית אתא, הלוא הוא שז"ר, הסופר הענקי לחומרי בנין אי שם בין מפרץ חיפה לקריות, ושם מצאתי גם כן מתקן כזה אבל עם שלוש קומות ובמחיר של 99 שקל (ואני בטוחה שהוא מחליד באותה מידה של הצלחה למרות שכתוב עליו שהוא לא).

נו מה, קניתי אותו.

דלעות

(אלה דלעות שצילמתי במשק האורגני של איריס בר כדי להסיח את דעתכם).

*

כל זה בא לומר שבעקבות קבלתו המפתיעה של טופס 4 האגדי התחדשו העבודות בבית הקטן בהרחבה ושערן הודיע לי שאם אביא אביזרי אמבטיה ושונות, אז עומאר יתקין לי אותם אחרי שהוא יגמור לתקן את התקרה שחצב החשמלאי.

וכך קרה שעומאר ואני עברנו בכל חדרי השירותים בבית ועשינו סימולציות ישיבה כדי להחליט היכן להתקין את המיתלה של נייר הטואלט (היה מרגש).

ואז התברר שלא הבאתי מיתלים לשמפו במקלחונים וכך נשלחתי לחיפה לשבור שבר וגיליתי את כל ענייני המחירים המופקעים שדיווחתי עליהם קודם.

בקיצור אחרי שדפקתי את המערכת עם 99 שקל במקום 990, הייתי מאד מאושרת ונסעתי לי בחזרה בחיוך מרוצה עד שבצומת קרית אתא משאית כפולה נכנסה בי בצד של הנהג, שברה את המראה וריסקה את הדלת ונצמדה אלי כמו תאום סיאמי.

אני כמובן הייתי בהלם מוחלט, הנהג ירד מתא הנהג וצווח עלי כמקובל, ופקק ענקי התחיל להצטבר מאחורינו. "תעצרי בצד, את חוסמת את התנועה!" הוא צעק.

אחרי תמרונים מסובכים הצלחתי לעצור בצד ואז גיליתי שההוא פשוט עלה בחזרה על המשאית והסתלק.

אני לא אגיד כאן אף מילה על אישיותו הגבולית של האיש הזה וגם לא על כך שאם הוא היה אדם בעל ערכים כלשהם הוא היה עובד בתקשורת פנים ארגונית באמדוקס ולא נוהג במשאית כפולה בין המפרץ לקרית אתא.

אבל בהחלט אשתף אתכם בלקח לחיים שלמדתי מכל העניין הזה.

מה שלמדתי הוא שאם הייתי קונה את המיתלה היקר ונוסעת ישר הביתה במקום להתרוצץ לחפש מיתלה זול, לא הייתי פוגשת בנהג הזה, הדלת והמראה שלי לא היו פוגשים במשאית שלו, ובסך הכל הייתי חוסכת אלפי שקלים שעתידים לעלות לי התיקונים וההחלפות של הדלת והמראה.

או כמו שאמר מורל'ה בר און על קרב המיתלה המקורי, "עקוב הדמים, נאפד הגבורה אך גם חסר התכלית מכל הקרבות שהתרחשו במערכת סיני".

צא ולמד.

כמו כן אני רוצה לשתף אתכם בזה שעומר התקין את המנורות הקטנטנות במדרגות וזה נראה נפלא!

IMG_0427a

שהספה מאיקאה הורכבה ונראית לא רע.

IMG_0340

שהותקן ברז בגינה והאמרילוס פורח.

IMG_0405

ובכלל, שהבית כבר נהיה די הורס!

בקרוב אצלכם.

12273824_10153757053148522_3164982970162959309_o

יש בכפר יהושע אגם. באמת (לא יעקב ולא לרחצה אבל אגם).

1.12.15