בונים בית

כאן גרים בכיף

8FB73D64-25FA-4101-B3CC-287E33116426_bbb

לפני שמתחילים, בואו נדבר על שגריר שוודיה בישראל, קרל מגנוס נסר.

האיש היקר הזה לא רק כיבד בנוכחותו את פתיחת התערוכה של אור (איורים לספר "אלה קרי הילדה מלפלנד"), אלא גם ביקש שתצטרף אליו לסלפי.

Ellekari_cropped-5AD3-4EAA-A433-C77FC8539622

כך שברור שאנחנו בעדו (זה שביבי נזף בו לאחרונה רק עוזר).

C6B0CD36-6E30-420B-988C-86C93818DF67

הספר (שיצא בהוצאה פרטית ליחידי סגולה בלבד) נראה כאן כשהוא מונח על ההדום הצהוב החדש שלנו, שבמקרה לגמרי גם הוא שוודי!

ההדום הזה הוא בן זוגה של הכורסה הצהובה (והשוודית) החדשה שלנו  (זוכרים?), שמפארת את חדר המגורים.

אור גם הביאה לנו במתנה שטיח שיחמיא לכורסא ולרגע קט, החיים נראו טובים ומעוצבים במיוחד.

Sapa-11AD-43C5-B166-2412D4A413A2

הרגע הזה חלף כשרפי נתקל בשטיח וכמעט (!) שהתרחשה שם תאונה. כתוצאה מכך התבקשתי לסלק את המתנקש, ובתור אשה טובה גילגלתי את השטיח לפינה אפלה עד יעבור זעם.

כשאור גילתה את זה היא דוקא זעמה מאד.

"מה???" היא אמרה, "מה פתאום? אבא should suck it up !"

מה אני אגיד לכם? הילדה צודקת. עיצוב זה כל כך הרבה יותר חשוב מכל דבר אחר ורפי צריך להשתדל יותר. או לפחות להסתכל לאן שהוא הולך.

גינה לי

היות ושאיפותי העיצוביות נבלמו באכזריות על ידי השילוב הקטלני בין בעל וחשבון בנק ששניהם פוסט-טראומטיים, הישרתי את מבטי החוצה וראיתי שהדשא של השכן ירוק יותר.

IMG_2447

מיד קמתי והזמנתי מתכננת גינות כדי שתתן לי הצעה והיא באמת נתנה לי הצעה ממש, אבל ממש גבוהה.

אי לכך ובהתאם לזאת הוחלט שעד שאתעשר, אחזור לנוהג המקובל בכפר יהושע, דהיינו עבודה עצמית.

בנוסף לכך התברר שבמשתלת יגור מוכרים שתילי פרחים במחירים די סבירים (במיוחד אם קונים רק שניים או שלושה כל שבוע), וכך הפכתי למעצבת גינות וגננית גם יחד.

מה אני אגיד לכם?  אני מתה על זה.

מתברר שזה עיסוק שמאד משמח אותי וגורם לי לחייך מאושר לא רק כשאני עודרת, חופרת, שותלת או משקה אלא גם כשאני סתם נוסעת מהעבודה הביתה וחושבת על פרחים.

2923EEEF-6778-4984-8FC4-98A447C5AEA1_savir

לדעתה של אור, הגינה מכוערת.

לדעתי, היא פשוט צריכה להזדיין בסבלנות.

יש לנו גם מחלוקת על איזה עץ יבוא לשכון בפטיו ועוד לא קיבלתי ממנה אישור על לגסטרמיה הודית (לדבריה הצבעים סבירים אבל התפרחת מכוערת).

על כן בינתיים העברנו לפטיו את הבונזאי זית.

Patio-C50E-4D5F-9DFB-BE5609AA2563

ולתפארת עם ישראל גם הגשמתי משאלה ישנה והבאתי פעמוני רוח שמנגנים לי מנגינות (כשיש רוח).

_פעמוני רוח9E6F0AB9-5E9A-4132-A3C4-F6B24BFD3CB8

אני רואה בעתידי גם גינת ירקות ועצי פרי אבל היום הזה ממש רחוק.

בינתיים, הפירות והירקות כאן יוצאים מן הכלל וחלק ניכר מהם אני מקבלת כמתנה (בונוס של החיים בכפר).

כי מאז שנפוצה השמועה שאנחנו פה החלה אלינו עלייה מתונה לרגל – החל בבני המשפחה וכלה בילדים שגדלו איתי בכפר.

רמי רביב הגיע ראשון עם תפוזים נפלאים מהפרדס שלו במושב חוגלה. רוני פורת (היום גוברמן) באה עם אבוקדו מהמטע שלה – אבוקדו נהדר שגדל ממש פה בכפר. גיסי שי הביא מהעץ שבחצר ביתם ביקנעם אגוזי פקאן, ואמא שלי הביאה דובדבנים ממג'דל שמס (יש לה קשרים).

 

Nuts-70A0-4F8E-9B05-8E124E4EB2F8

Nuts-259C-4625-9CF5-BD9F23C57964

תגלית נוספת היא שליד המשתלה ביגור יש סופר נהדר ובו לא רק מחלקת גבינות מרשימה, ממבחר תוצרת אירופה, אלא גם מבחר ירקות ופירות מתוצרת העמק.  תירס מתוק במיוחד ממושב היוגב, עגבניות, מלפפונים, פלפלים, מה לא – הכל טרי ונהדר.

אז אנחנו אוכלים – ומארחים…

Salad Shan-3498-4500-8660-56F1EE83FA15

משפחתי וחיות אחרות

אבל לא רק צומח יש בכפר. יש פה גם חי!

יש זבובים, נמלים, יתושים ושאר מעופפים.

הכלבים של השכונה למשל חושבים שהגינה שלנו היא השירותים הציבוריים לכלבים.

חתולה מקומית אימצה אותנו ובאחד הבקרים מצאתי אותה מנמנמת על כרית בפטיו.

ובבוקר אחר מצאנו בגינה נשל של נחש.

7BD12C5C-E97E-4450-B564-16BE6623858F

ברור שזה די הקפיץ אותי!

למזלי יש לנו קבוצת ווטסאפ של הילדים מהכיתה שלי מהתיכון, כל אחד ואחד מהם מומחה יותר גדול מהשני בענייני טבע למיניהם, ומיד שלחתי לקבוצה את התמונה וביקשתי זיהוי. הם חזרו אלי עם עלה זית בפיהם: מדובר בנחש שחור, והוא ישגיח שלא יהיו לנו עכברים.

גם טוב.

כי החתולה החביבה עלינו גרה ברמת גן, והיא ממש עסוקה.

Lilar_10156844646740198_351145307768212350_n

25.6.16

מודעות פרסומת

החילזון מהשפן

אורנה2 27.2.16

אתם מכירים את זה שיש משימה שידוע לכם בבירור שאם לא תבצעו אותה, לא תוכלו להמשיך בפרוייקט כולו? אז לאחרונה, היו לי שתי משימות שכיכבו בתפקיד צוואר הבקבוק של הבית הקטן בהרחבה ואני שמחה לדווח ששתיהן הסתיימו בהצלחה.

הידד למתכננים ולמבצעים!

משימה א': מיטה

כבר רמזתי בפוסט קודם שהייתי סופר לחוצה לקנות מיטה: עד שלא תהיה מיטה, הרי אי אפשר לעבור לגור. מה לגור, אפילו לילה אחד מסכן אי אפשר לבלות שם. שלא לדבר על זה שמזרן החלומות כבר הגיע – ומיטה אין.

אלא שהסתבר שדי קשה להשיג במקומותינו מיטה שמיועדת למזרן בגודל 2X2 (כן, כן, הלכתי על גודל גדול), ואם כבר יש כזאת, הרי היא מאיימת להיות מכוערת להפליא. היות ואור הטילה וטו על המכוערות, מצאנו את עצמנו (בסופה של התרוצצות קלה) בחנות רהיטים בשם אמבויה ברח' הרצל בתל-אביב, המתגדרת בכך שהיא החנות היחידה ברחוב שמייצרת את מיטותיה בעצמה. ושם, אור ובעל המקום ישבו על המחשב ותכננו לנו ביחד מיטה לבנה, פשוטה אך נאה.

והשבוע היא הגיעה!

98B620C8-2048-43B3-82C3-71E94B68FEAEa

(בחלון משתקפת דמותי ועל המיטה סרוח מרבה רגליים צהוב מאיקאה)

המיטה נהדרת והמזרן קשה כאשר אהבתי.

גם המתקינים היו עשר.

F5B18B27-98C3-4309-B95E-B9F296893605a

90CADB87-3A65-4EE8-9A60-80A49A502683

ורק כדי שנפיק לקחים ונלמד מן ההיסטוריה, אני חייבת להתוודות שלמרות שהמיטה אלופה, היא מוקפת בכמה אילוצים סביבתיים שכל אחד ואחד מהם הוא תוצאה של החלטה חפוזה אך לקויה שעשיתי בלי להיות ערה למשמעותה:

  1. כדי שבמקרה הצורך יהיה אפשר להכניס כסא גלגלים לחדר הרחצה, ביקשתי מהקבלן (בדקה התשעים) שהדלת תיפתח אל חדר השינה ולא אל חדר הרחצה.
  2. כתוצאה מכך צריך להשאיר מקום לדלת – ואי אפשר למרכז את המיטה אל החלון!
  3. כשג'וואד החשמלאי הגיע לסדר את ענייני חברת החשמל, קפצתי על המציאה וביקשתי ממנו שבהזדמנות גם יתקין מנורות לצידי המיטה.
  4. אלא שזה היה לפני שבחרתי מיטה ומזרן – וכתוצאה מכך, המנורות לא מיושרות עם המיטה.
  5. ואחרון אחרון חביב, למרות שידעתי שהארכיטקטים תכננו את מתגי החשמל והמיזוג והכל עבור מיטה ברוחב 180, הלכתי ובחרתי מיטה ברוחב 200. ואף הגדלתי לעשות והוספתי ראש מיטה.
  6. כתוצאה מכך, חלק מהמתגים מסתתר מאחורי ראש המיטה.

ועל זה אומרת אור: "החילזון מהשפן".

וגם: "אז תמרכזי את זה לכבוד הצילומים!"

אבל הכל שטויות, המיטה הורסת.

 

IMG_1411

משימה ב': פתח תקווה

מזה כמה שנים שצר לנו המקום בבית ובצר לנו, פנינו אל העיר המעטירה פתח תקווה ושכרנו לנו שם מחסן. למיטב ידיעתי יש שם קלסרים של חומר למע"מ ומס הכנסה שצריך לשמור מאתיים שנה, תכולת הדירה של אור בחיפה, כמה ארגזי ספרים למען הטעם הטוב ואיזה שקית או שתיים של אסף.

F0269F5C-440D-48CE-AA23-023B25D5A09B

עם בניית הבית הוחלט לחסל את עסקינו בפתח תקווה ולפנות סכום צנוע אך משמעותי שאנחנו משלמים להם כל חודש. אלא שאני מימי לא הייתי שם, ובינתיים הם עברו לפתיחה אלקטרונית (אמאלה).

היות ולא העזתי לשכור מוביל לפני שאני מוודאת שאני יודעת איפה זה ואיך לפתוח את זה, המשימה הזו הילכה עלי אימים. על כן ביקשתי את עזרתו של אסף, שהוא מהנדס אלקטרוניקה, שיראה לי את הדרך לפתח תקווה ולמחסן, ויפקח על הפתיחה האלקטרונית.

אסף נעתר ברצון ובאמת ביום ששי שעבר יצאנו, חמושים בשבב אלקטרוני, אל פתח תקווה, ולהפתעתי המרובה היה שם מחסן, והוא נפתח.

D413B155-05C7-4246-8E39-DA477292DCAC

וכך נגולה אבן מעל לבי ואני יכולה עכשיו לסמן משימות חדשות שאם הן לא יתבצעו, כל השאר יתעכב.

צפו להתפתחויות מרעישות בתחומי הבזק, האינטרנט, הגז, האריזה והשינוע (אני מקווה שבקרוב נחזור גם לעיצוב פנים).

חתו(ל)ה

בתחום החתו(ל)ה הוקם אירוע בפייסבוק, והדפוס מחכה שייסגר עיצוב ההזמנה.

כמו כן אור החליטה להכין במו ידיה עוגיה אישית לכל אחד מאלפיים האורחים:

 

טוב, זה שקר. אין לה אלפיים אורחים.

אוקיי, היא גם לא מתכוונת להכין את העוגיה הזאת.

אבל יש לה חתולה.

22.2.16

המוצא הישר של לילר יזכה בפרס (או בפרוסה).

ובינתיים בעמק

אורנה1 27.2.16

(הקרדיט על התמונה הזו וגם על התמונה שבראש הפוסט הזה מגיע לאורנה נמירובסקי, אלא מה)

עם סגירת הגיליון

לכתבנו נודע כי ברמת גן התרחש אירוע שאין לו תקדים: אסף הגיע בגיהוצים לתחתית סל הכביסה! (לראשונה מזה שנתיים!)

ברכות לאסף לרגל ההצלחה המרשימה!

 

 

 

יש שולחן

34534BB1-6BC9-4894-A74C-D32391B19489a

מעולם לא התעמקתי במזג האוויר כמו בשנה האחרונה, שהצטיינה בקיץ חם נורא, שבעקבותיו הגיע האובך האיום והמאובק, שהחורף שטף אותו בהצפות וקור גדול. כך שאני ממש שמחה לבשר לכל מי שלא הבחין בכך קודם שהיום היה יום ממש מצויין, אביבי ונאה.

בתחנת הקפה בכפר יהושע התקבץ בבוקר הרכב מגוון של אוכלוסיה שוחרת שמש וקפה. ביניהם שמחנו לגלות גם את חיים יהושע הקבלן הנהדר שלנו ועטנו עליו בחיבוקים.

אז איך זה קשור לענייננו? זה לא קשור. סתם, חשבתי שתרצו לדעת.

השולחן

אצלנו במשפחה השולחן הוא מרכז הבית ולכן, מדובר בנקודת ציון חשובה בתולדותינו בכלל ובתולדות הבית הקטן בהרחבה בפרט.

אור, שמצאה לנו שולחן בשבוע שעבר, עמלה השבוע קשות לבחור לו את הצבע הנכון ואף ארגנה לו נסיעה מיוחדת לכפר ביום ששי (כלומר היום), כדי שלא נצטרך להפסיד ימי עבודה.

הידד לאור!!!

אז בלי לדבר יותר מדי אני מתכבדת להציג אותו:

94B1DA84-3B37-4C2E-88AB-08558733B396a

יש לשולחן הזה איזה קטע מהודר שאני עוד מתקשה לעכל אבל אני מבקשת לציין את הלוק הגראפי שהוא יוצר ואיך המתכת השחורה נראית הורסת על הבטון. שמתם לב לזה, נכון?

שלחתי תמונה למירב הארכיטקטית (שהיא מאד קפדנית איתנו בענייני לוק) והיא אישרה את הבחירה וציינה שהשולחן נראה טוב!

למרות שלא רואים עליו, השולחן הזה גם ארוך (2.20 מ') וגם רחב (1.10 מ') וגם נפתח, שזה שלוש תכונות מצויינות לשולחן, אם כי אמא שלי אומרת שהכי חשוב זה מי יושב מסביבו ומה מוגש עליו.

הוא הגיע מצוייד בשמונה כסאות נוחים מאין כדוגמתם (אם כי לא ממש קלילים, אבל כשמדובר בכאלה כסאות נוחים חשיבותה של הקלילות מתגמדת).

רפי דגם אותם והוא מרוצה:

B4300038-51F0-4692-BE51-7EA9F8E3C978a

אחרי התייעצויות הוחלט לפנות מהאיזור שני כסאות לטובת מראה קצת יותר אוורירי ובא לציון גואל (באביב הם ישובו חזרה).

62999B42-7EB5-4AFC-A801-6B01277283FAa

שאר ירקות

הצלחה נוספת שהיתה לנו השבוע היא שמצאנו את השלט למזגן בסלון (מתי עני שמח? כשהוא מוצא את מה שהוא איבד).

ועל כן השלב הבא ברשימת הדחופים הוא מיטה, כי המזרן כבר הגיע בתחילת השבוע – ומיטה אין.

אני מרוב זריזות (ולחץ) כמעט התפתיתי לרכוש איזו שהיא מיטה ממש פשוטה ואף לא יפה בעליל, אבל נוכח האיום האיראני אור נזעקה, נטשה הכל ובאה לחלץ אותי מהחנות ההיא.

כתוצאה מכך יש לנו עכשיו (בשלבי ביצוע) מיטה, שהיא גם יפה וגם אופה ואפילו המחיר שלה די סביר. בתור רמז אני אסגיר שהיא לבנה ויש מצב שהיא תגיע בשבוע הבא.

ואז יישאר רק הקטע עם הטכנאים (גז, טלויזיה, אינטרנט, וכל זה), אריזה (איזה עינוי!) ואיזה הובלה אחת או שתיים (או שלוש). וזהו!

כן, וכסאות בר, אם נצליח לגרד איזה גרוש למטרה הזו. אם לא, גם זה יחכה.

חתונה

גם בחזית החתונה נרשמה השבוע התקדמות בדמות נעליים לכלה ויום הולדת לחתן!

מזל טוב לאסף!

שונות

התרנגול הזה הוציא לי את המלים מהפה:

4D4D30D2-20DA-426C-97E4-74E0B8FB129A

רצפה: חשיפה ראשונה

40375E79-E8E3-4B65-966C-14FE9EFE71C2_a

העמק הוא לגמרי חלום, במיוחד בשעת הזריחה והשבוע היו לי שתי הזדמנויות שונות להיווכח בכך, כלומר להיות ערה בשעת הזריחה. זאת לכבוד רצפת הבטון המוחלק הנחשקת, שנחשפה השבוע לראשונה מאז נוצרה לפני שנה.

על כן בלי חפירות יתר (לא לדאוג, תכף אני אחפור), הרשו לי להציג בפניכם את התוצאה הסופית:

50CD5AE7-6B3C-428B-9B35-DCB3E5F866FF

הורס, לא?

אז רק בשביל להיזכר, במשך שנה שלמה, הרצפה נראתה ככה:

6D28E429-BBFB-4EA9-B1A9-C6E7C7A555A9_a

כלומר היא היתה מכוסה לגמרי.

בהתחלה בלוחות גבס ואחר כך בסתם קרטון, שעליו פזורים אבק, חצץ, טיח ושונות.

ואז,

ביום ראשון האחרון,

לפנות בוקר, קצת לפני הזריחה (שאז פחות או יותר סיימתי את הנקיונות מסביב),

חשפתי אותה לאוויר העולם.

כך זה התחיל:

F15AAC71-42BF-4167-9C69-219B9ED1DCEF_a

וכך זה המשיך:

9C41DD77-BD02-4254-A5D9-F35AC3D055DA_a

ואז,

בשבע לפנות בוקר,

הגיע הצוות מפלס דיזיין לעשות סילר.

לקח להם שלושה ימים להגיע לתוצאה הסופית, והנה היא (שוב!) במלוא יפעתה:

20D7945B-A2BF-4436-A6B9-B87E980BD38A

(אני אישית מעדיפה את השלב הפחות מבריק אבל אלי מפלס דיזיין הבהיר שסילר הוא מבריק וזהו).

*

ובזאת,

הבית די מוכן למגורים.

– ג'וואד התקין תאורה  ה ו ר ס ת בשביל הכניסה (מצד ימין):

תאורה במדרכה

ארז התקין ידיות לארון בחדר השינה, יצא אחלה:

117D3C84-40C2-4BBC-96B1-2C19061F4855

*

אז מה עוד חסר?

מיטה, שולחן אוכל, כסאות, וכסאות בר.

וכמובן טכנאים למיניהם (זה לא ממש נחשב) וקישוטים וסטיילינג וזה, אבל זה לא בדחופים.

המזרן החדש עתיד להגיע ביום שלישי, כך שאור נעתרה לעצור לרגע את קדחת החתונה ולעזור לי, ואתמול יצאנו לרחוב הרצל לחפש למזרן הזה מיטה, עדיף פשוטה וממש זולה.

היות ויצאנו לחפש אתונות, ברור שמצאנו מלוכה:

שולחן אוכל ושמונה כסאות במחיר מצחיק.

אני חייבת לציין שמכל השולחנות שבחרתי לשים בפינטרסט בשנתיים האחרונות, שולחן כזה – ממש לא היה שם. ומכל הכסאות שבחרתי לשים בפינטרסט – גם כסאות כאלה לא היו שם.

אבל,

אור ישבה בחנות ובמבט עגום אמרה לי: אני לא מצליחה למצוא שום פגם בשולחן הזה.

נו מה, במחיר כזה? ברור שקנינו אותם.

והמיטה?

תחכה ליום אחר.

ואת השולחן נציג בבלוג כשהוא יגיע.

ומה בחזית החתונה?

ניכרת התקדמות מרשימה.

יש מחתן (זה לא פשוט, מדובר בזוג בררן שראיין כמה וכמה מחתנים פוטנציאליים).

יש טבעות לחתן ולכלה.

יש בגדים לחתן (אם חלק מזה הוא ג'ינס אפשר לקרוא לזה חליפה?)

ויש לילר!

23.1.16

וגם בפלורנטין הכל בסדר.

9C61ED1E-5B1D-40C5-8C87-DCDF40EDB8D7_a

8A7BDDA8-7D75-4481-8995-9765F4BADBEB

6.2.16

 

 

 

קרמיט ואני

צפרדע רטוב או יבש

הרצליה. יום ראשון, שבע לפנות בוקר. הטלפון מצלצל.

– פרררר פרררר (כמו שאומר אורי הורביץ מכפר גלעדי)

– "הלו?"

– "איפה את גרה?"

– "סליחה?"

– "איפה הבית שלך? הבאנו לך…" (קולות קרקוש)

– "מה הבאתם?"

– "בגלל שזה התחלת השנה, לא היה, אבל זה ללא תמורה."

– "אם לא היה אז מה הבאתם?"

– "משומש במצב טוב. ללא תמורה."

– "מה זאת אומרת?"

– "לא היו חדשים כי זה התחלת השנה, אבל תראי, זה במצב טוב וללא תמורה, אז למה לך לשלם 430 שקל על צפרדע חדשה לאשפה?"

מה אני אגיד לכם, צודק הבנאדם. למה לי באמת?

חוץ מזה רציתי להמשיך לישון.

אז אישרתי לו לפרוק את זה ליד הבית ועכשיו יש לי בכפר יהושע צפרדע משומשת לאשפה.

(ללא תמורה).

הללויה!

*

ומה עוד חדש?

ארון קיר בחדר השינה!

E5071B6B-EF85-45CD-B5EF-1978BA9C370Ca

כאן הוא עוד בלי ידיות, אבל בקרוב יהיו:

ידיות

ומזווה ליד המטבח!

מזווה

הייתי כמובן שמחה לעשות מדפים קצת יותר מסוגננים אבל מטבע הדברים אנחנו בישורת האחרונה, עם חתונה באופק וארנק שכבר התרוקן מזמן, וזה רק מזווה. אז מדפי פורמייקה הכי פשוטים זה צו השעה!

אוקיי גם הסטיילינג לצילומים לא משהו אבל זה מה שהיה לי שם בביקור האחרון. בעתיד הקרוב המדפים יקובעו למקומם ויתמלאו בכל טוב ואז הם גם ייראו קצת יותר טוב (וגם אם לא – נתרגל).

*

ומזרן!

לפי הנחיות מדוייקות שקיבלנו מאורן, הגורו המשפחתי לענייני שופינג (ושאר עניינים), נרכש מזרן חדש!

9B3AF5C3-7254-4F1F-BF2B-B62EB39B6388a

(בצילום ההיסטורי נראים אורן ואור ביום ההולדת של אחותם איילת, בערך שנייה וחצי לפני מתן ההנחיות לרכישת המזרן).

אני מאד מאושרת מהרעיון שיש לי מזרן חדש, לראשונה מזה אלפיים שנה, ושוקלת לעבור לגור איתו מיד כשיגיע.

מרוב התרגשות, בדרך לכפר עברתי בזכרון יעקב אצל הגרמנים הנוצרים הנחמדים מקהילת בית אל שעושים שמיכות פוך ומסיכות אב"כ, וקניתי לכבודו שמיכות וסדינים, שיהיה מרוצה.

(לידיעת מפעילי התנורים: יש להם שם חנות מפעל ממש נחמדה, כולל ריבות ולחם הכי שווים בעולם ונוף אלוהי.)

ריבה של בית אל

עכשיו רק נותר לי לחכות למועד האספקה המשוער של המזרן ובינתיים למצוא לו בסיס קצת פחות מכוער מהמבחר שראיתי עד היום (בכוונתי לדווח על התפתחויות מיד לכשאמצא).

ומה מצב הבטון?

כזכור קבענו עם עפר איש הבטון ליום ראשון אם לא יהיה גשם, אבל גשם היה גם היה. לכן עפר יבוא באמצע השבוע הזה (אם לא יהיה גשם) לעשות סילר על הבטון בפנים ובחוץ.

לכבוד זה כבר עמלתי בפרך על ניסיון (די לא מוצלח) לנקות את הבטון בחוץ ומחר אסע להכין את הבטון שבפנים.

מה אני אגיד לכם? ניקיון זה בעליל לא התחום שלי.

התברר שהעץ של השכנים השיר את עליו ופריחתו על הבטון היקר שלי בחוץ, וביחד עם הגשם עשה שם בוץ שחור ודוחה עם נטיות לעובש, שלא יורד. כמה מבאס!

חוץ מזה, הנגרים או אנשי המקלחונים או החשמלאים לקחו איתם בטעות את שני המגבים שלי (ועל הדרך גם השאירו את החלונות פתוחים כדי שלגשם יהיה יותר קל להיכנס).

*

ומה עם החתונה?

יש שמלה.

ועוד שמלה וגם נעליים לשבת חתן (כן, יש שבת חתן).

יש גן אירועים, ודי ג'יי. וצלמת. וצלם וידיאו. והחלטות על עיצוב.

חסרים עוד כמה פרטים קטנים אך משמעותיים ולכן בשבוע שעבר הלכתי עם אור לבחור נעליים.

אמנם נעליים לאור לא יצאו מזה בינתיים אבל מגפיים בשבילי בהחלט כן.

נעליים

אור מוסרת שלקנות טבעות זה משעמם ממש, אבל לקנות שמלה לשבת חתן זה דוקא כיף.

ושאמסור לכם שבחודשיים הבאים לא מעניין אותי הבית, ושלילר מסכימה.

לילר

(האיור בראש העמוד הוא של אור רוזנשטיין לספר האקולוגי "רטוב או יבש", שעשתה כסטודנטית).

23.1.16

 

ריח דבש וריח מנטה

IMG_0873

בנסיעה השבועית לכפר אני חולמת על גינה.

נוריות. ויערת הדבש. ועצי לימון ותפוז. וגינת מטבח עם תבלינים וירקות. וכמובן שמש אביבית (בתמונה למטה – הגינה של ציפי אחותי):

38176B42-EE72-4A77-BB3F-77633DCB2BD1

אבל בינתיים אני ליד ההגה, גשם זלעפות ניתך משמים והמגבים עובדים במרץ.

IMG_0861

ולפתע – אופס, מה זה?

בבת אחת הכביש הפך לים גדול ושני נדי מים  ע נ ק י י ם  ניתזים משני הצדדים בעוד הטויוטה, ואנחנו בתוכה, שטים במים רבים (חומים כאלה, כמו בתמונה שבראש הדף).

מסתבר שהקישון עלה על גדותיו והשנה באופן מפתיע הוא עשה את זה בכביש הגישה לכפר יהושע. השדות מוצפים כאילו הם מינימום שדות אורז בסין והכביש עצמו לחלוטין בלתי נראה. רק מים ומים מכל הצדדים.

רפי יריב 6319

(את שתי תמונות השיטפון האלה צילם רפי יריב)

רפי יריב 6267

וכמו שאומר שי גיסי (שצילם את התמונה שבראש הדף הזה), "מאז ימי סיסרא לא היה בקישון שיטפון כזה".

ועל השיטפון המקורי העידה דבורה הנביאה: "הַכּוֹכָבִים, מִמְּסִלּוֹתָם, נִלְחֲמוּ, עִם-סִיסְרָא.  נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם,  נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן."

חוץ מספר שופטים אני משננת גם את התורה משיעורי נהיגה מונעת: לא לבלום, לא להאיץ, לשמור על מהירות קבועה ואטית.

איכשהו, הגענו בשלום.

תכף אחר כך אני קוראת ב-Ynet שהכביש בין קרית חרושת לכפר יהושע נסגר לתנועה עקב הצפות. תיאורטית אנחנו נצורים בכפר.

אבל באופן מעשי יש יציאה גם לרמת ישי:

IMG_0872

ולמה בכלל טרחתי לנסוע לכפר ביום כזה סוער?

כי קבעתי פגישה עם עליה, שהיתה אמורה לנקות את הבית ולהכין אותו לרגע החגיגי שאנחנו מצפים לו כבר חודשים רבים.

כן כן, ביום ראשון בשבוע הבא, אם לא יהיה גשם, יבוא עופר, יסיר את הקרטון שמכסה את רצפת הבטון המוחלק שלנו וימרח אותה בסילר.

ואז, הבית ייראה כמו בית אמיתי וסופר חתיך.

אבל בינתיים, הרצפה בקומת הקרקע מכוסה בקרטון והקרטון מכוסה באבק סיד וטיח וחצץ ומה לא, ובמרכז הסלון מתנוססת ערימת פסולת.

אז הפגישה עם עליה היתה בעדיפות עליונה כמובן.

אבל,

לעליה לא התחשק לצאת מהבית בגשם הזה ועל כן היא לא הגיעה לפגישתנו המיוחלת.

וכך קרה, שחמושה בשואב אבק ובמוטיבציה גבוהה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בעצמי.

שן, המטפל של רפי, התנדב לעזור לי ובכוחות משותפים שאבנו את האבק מקומת הקרקע, פינינו את הפסולת, ואפילו נשאר לנו כוח לנגב את האבק ממרבית הספרייה.

ובזאת אנחנו ערוכים ומוכנים לקבל את פניו של עופר והסילר שלו.

וחוץ מזה מה חדש?

  • אייל בא ועשה בחדרי הרחצה מקלחונים ומראות. המקלחונים מזכוכית חלבית לבקשתה של אור (לטעמי זכוכית שקופה יפה יותר אבל אני מתנחמת בזה שעל זכוכית חלבית לא רואים אבנית (המים בכפר יהושע מלאים באבנית).

IMG_0744

  • ג'וואד החשמלאי בא והתקין את תאורת החירום בממ"ד (מכוער להפליא, לא?), מנורות ומאוורר תקרה בחדר השינה ועוד קצת תאורה בקומה השנייה. אני מקווה שאם לא יהיה גשם, הוא יבוא בשבוע הבא להתקין את התאורה במדרכת הכניסה.

IMG_0736

  • ארז הנגר בא ולקח מידות לארון קיר בנישה של חדר השינה וכן למדפים במזווה ובפינת הטלוויזיה והוא אמור להתקין אותם כבר השבוע (אני מקווה).

5F029EDA-4050-4B0A-B963-CF13694D1D43

  • וכאמור, ביום ראשון יגיע עופר ויעשה סילר על רצפת הבטון.

ואז יישארו רק ממש קצת דברים.

  • לגמור לנקות את הספריה ואת הקומה השנייה.
  • לעשות קצת תיקוני טיח וצבע.
  • להזמין טכנאים לגז, טלפון, אינטרנט, טלויזיה, מקרר.
  • לארגן שולחן, כסאות, מיטה, מזרן.
  • לפנות את המחסן בפתח תקווה (אל תשאלו)
  • להשלים כל מיני תהליכים ביורוקרטיים שאתם (וגם אני) לא רוצים לדעת עליהם.
  • לארוז (אל תשאלו)
  • לעבור (אל תשאלו)
  • לקנות ולתלות פעמוני רוח.
  • לחתן את הילדה.

savethedate

ובינתיים, לילר מתארגנת לחורף.

3.1.16

9.1.16

רק תשעים השנה הראשונות הן קשות

orna

(התמונה הזאת צולמה על ידי אורנה נמירובסקי המופלאה)

*

"בשביל מה אתם בכלל צריכים ארון קיר בחדר השינה?" התעניין שי גיסי, בו נתקלנו במקרה לגמרי בתחנת הקפה, בדרך לפגישה עם ארז הנגר. "למה שלא תשימו פשוט את הבגדים בערימה בפינת החדר?"

האמת? הפיתוי הוא עצום.

לא ארחיב בנושא כי כל אדם בר דעת יבין מיד למה הרעיון הזה פשוט פנטסטי.

E6AED016-9AF2-4809-A376-BECA8ED1A3DB

(שי ואני בסלפי ספונטני בתחנת הקפה)

אלא שאני כנראה לא לגמרי ברת דעת שכן מתחנת הקפה המשכתי אל הבית הקטן בהרחבה, שם הכרזנו רשמית על המטבח כמושלם, וארז ואני פנינו לדון בהתקנת ארון קיר בנישה שנפערה בקיר חדר השינה.

4DC1E607-C47A-43B4-B7E1-94AFA60FE0F3

בבית פגשנו גם את ג'וואד החשמלאי שהתכונן במרץ לביקורת של חברת החשמל שתבוא עלינו לטובה ביום ראשון.

ג'וואד אמר שאם עד אז אביא את יתרת המנורות, הוא יתקין לנו אותן  ולכן רצתי מהר לאיקאה בקרית אתא, לקנות עוד כמה מנורות, שיהיה.

היות וחורף, ומתברר שבכפר נורא קר (הפתעה!), החלטתי גם להתקין תנורי חימום בחדרי הרחצה וגם זה יקרה (בעזרת השם וג'וואד) ביום ראשון.

ואחרון חביב, ביום ראשון יבוא גם אייל הזגג להתקין לנו מקלחונים ומראות!!!

2CC9DB9A-C6A8-4255-8E5B-522E765B0245

כך שיום ראשון עתיד להיות יום חשוב בתולדותינו וגם מרגש לגמרי!

ומה נשאר עוד לעשות?

ארז ישלים את הנגרות, ג'וואד את התאורה, אייל את המקלחונים, ונדמה לי שאז אפשר להזמין את יובל לעשות סילר על רצפת הבטון.

וזהו.

זהו?

לא יכול להיות.

טוב, בדקתי ברשימה ויש עוד כמה דברים ממש קטנים:

  • לתקן את כל הנזקים לצבע ולטיח שג'וואד יעשה ביום ראשון
  • להתקין מיתלים במקלחונים (כן, ההם שעשיתי עליהם עיסקה כמעט מצויינת)
  • לנקות!
  • להביא משלומי בעפולה את המנורות השקועות שהזמנו למדרכה בחוץ, וכמובן להתקין אותן
  • לקבל מכפר יהושע צפרדע לאשפה (כבר נרשמנו)
  • לגרום להם גם לסלול לנו מדרכה כולל שיפוע לחנייה
  • להזמין גז, בזק, אינטרנט, כבלים/לויין, וכל אלה
  • להזמין את הטכנאי של הגז להתקנה
  • להזמין את הטכנאי של המקרר לחיבור נקודת המים
  • לארוז
  • יכול להיות שזהו

אמא'לה!

זה מפחיד!

*

אסתר אורין יום הולדת תשעים

כן, זו אמא שלי, ביום הולדתה ה-90, שאותו חגגנו ברוב עם בשבוע שעבר.

אמא שלי אשה מיוחדת במינה והיא לא רק יפה (כפי שאפשר לראות בתמונה) אלא גם מוצלחת, וכמו רבים מבני דורה, סיפור החיים שלה דרמטי.

היא נולדה – כאמור לפני תשעים שנה – בצ'כוסלובקיה של אז, ועלתה לארץ עם הוריה בגיל שבע.

כשהיתה בת 11 נסעו הוריה לביקור משפחתי באירופה אלא שאז בדיוק פרצה מלחמת העולם השנייה, והם לא יכלו לשוב.  את אביה היא כבר לא זכתה לראות יותר ואת אמה היא שבה ופגשה רק כשהיא עצמה כבר היתה אמא.

היא הגיעה לכפר יהושע כילדה אסופית בתקופת המאורעות, אבל כעבור חודשים ספורים, נרצחה אם המשפחה המאמצת שלה כשיצאה לחצר המשק בלילה.

אמא שלי נשארה בכפר עם שאר ילדי המשפחה ובגיל 19 נישאה לבן השכנים (הוי כמה רומנטי), הלוא הוא אבא שלי.

כשמשפחתה הגיעה מאירופה אחרי המלחמה, היא דאגה לאחיה ולבני הדודים למגורים ופרנסה, והבית שלנו הפך למרכז שוקק שסביבו התכנס השבט כולו.

F2FAD204-F7BC-437B-B5AA-6A020EDB8031

בגיל 40, אחרי שנים של עבודה בחקלאות וארבעה ילדים, אמא שלי יצאה ללימודים גבוהים ואחר כך גם לפעילות ציבורית, כולל שליחויות בחו"ל, ופתחה בקריירה חדשה כמורה.

אבל כמו שאמר כבר נתן אלתרמן בשיר "מסביב למדורה":

"…מה נשיר עליהם מה נשיר
הם עושים זאת יפה מאיתנו
בעצמם הם כותבים להם שיר
ואפילו ספרים כבר נתנו…"

ואכן אמא שלי כתבה ספר על ילדותה ונעוריה, וכיוון שהיא כותבת נפלא, הספר פשוט מקסים ושווה קריאה.

מזל טוב אמא!

edita

עטיפה: אור רוזנשטיין (כשהיתה בת 17)

 

הקרב על המיתלה

תחנת קפה 30.11.15

לפני שאספר לכם איך ניצלו חיי בנס בתאונת הפגע וברח שבה הייתי מעורבת היום, אני רוצה להראות לכם את התמונה הבאה (מהאינטרנט) ולשאול אתכם כמה לדעתכם עולה המיתלה הפשוט והלא ממש יעיל הזה, שעשוי משני משולשי רשת מניקל ושהסוחרים בעצמם מזהירים כי אם ינקו אותו הוא יחליד:

1אינטרנט

1250 שקל.

כן, לא צריך לשפשף את העיניים, המספר הזה נכון.

מיתלה הרשת הזה, שמיועד להחזיק בקבוקי שמפו במקלחת ואין בו אפילו מקום ייעודי לסבון, עולה כמו וויקנד באמסטרדם בדקה התשעים או כמו תקציב הסופר החודשי של משפחה מרובת ילדים.

בתור טובה אישית ומשום שאני קונה מתמידה וכל כך מצטיינת, הצלחתי להשיג הנחות מפליגות על המוצר הזה ומצאתי מספר סוחרים שהסכימו למכור לי אותו בסכומים שנעים בין 750 ל-950 שקל.

למזלי אור אמרה לי שזה קטן מדי בשבילה ושאני צריכה להשתדל יותר.

אז השתדלתי, והתייאשתי.

ואחרי שהתייאשתי הלכתי להתנחם בממלכת החלומות שלי בקרית אתא, הלוא הוא שז"ר, הסופר הענקי לחומרי בנין אי שם בין מפרץ חיפה לקריות, ושם מצאתי גם כן מתקן כזה אבל עם שלוש קומות ובמחיר של 99 שקל (ואני בטוחה שהוא מחליד באותה מידה של הצלחה למרות שכתוב עליו שהוא לא).

נו מה, קניתי אותו.

דלעות

(אלה דלעות שצילמתי במשק האורגני של איריס בר כדי להסיח את דעתכם).

*

כל זה בא לומר שבעקבות קבלתו המפתיעה של טופס 4 האגדי התחדשו העבודות בבית הקטן בהרחבה ושערן הודיע לי שאם אביא אביזרי אמבטיה ושונות, אז עומאר יתקין לי אותם אחרי שהוא יגמור לתקן את התקרה שחצב החשמלאי.

וכך קרה שעומאר ואני עברנו בכל חדרי השירותים בבית ועשינו סימולציות ישיבה כדי להחליט היכן להתקין את המיתלה של נייר הטואלט (היה מרגש).

ואז התברר שלא הבאתי מיתלים לשמפו במקלחונים וכך נשלחתי לחיפה לשבור שבר וגיליתי את כל ענייני המחירים המופקעים שדיווחתי עליהם קודם.

בקיצור אחרי שדפקתי את המערכת עם 99 שקל במקום 990, הייתי מאד מאושרת ונסעתי לי בחזרה בחיוך מרוצה עד שבצומת קרית אתא משאית כפולה נכנסה בי בצד של הנהג, שברה את המראה וריסקה את הדלת ונצמדה אלי כמו תאום סיאמי.

אני כמובן הייתי בהלם מוחלט, הנהג ירד מתא הנהג וצווח עלי כמקובל, ופקק ענקי התחיל להצטבר מאחורינו. "תעצרי בצד, את חוסמת את התנועה!" הוא צעק.

אחרי תמרונים מסובכים הצלחתי לעצור בצד ואז גיליתי שההוא פשוט עלה בחזרה על המשאית והסתלק.

אני לא אגיד כאן אף מילה על אישיותו הגבולית של האיש הזה וגם לא על כך שאם הוא היה אדם בעל ערכים כלשהם הוא היה עובד בתקשורת פנים ארגונית באמדוקס ולא נוהג במשאית כפולה בין המפרץ לקרית אתא.

אבל בהחלט אשתף אתכם בלקח לחיים שלמדתי מכל העניין הזה.

מה שלמדתי הוא שאם הייתי קונה את המיתלה היקר ונוסעת ישר הביתה במקום להתרוצץ לחפש מיתלה זול, לא הייתי פוגשת בנהג הזה, הדלת והמראה שלי לא היו פוגשים במשאית שלו, ובסך הכל הייתי חוסכת אלפי שקלים שעתידים לעלות לי התיקונים וההחלפות של הדלת והמראה.

או כמו שאמר מורל'ה בר און על קרב המיתלה המקורי, "עקוב הדמים, נאפד הגבורה אך גם חסר התכלית מכל הקרבות שהתרחשו במערכת סיני".

צא ולמד.

כמו כן אני רוצה לשתף אתכם בזה שעומר התקין את המנורות הקטנטנות במדרגות וזה נראה נפלא!

IMG_0427a

שהספה מאיקאה הורכבה ונראית לא רע.

IMG_0340

שהותקן ברז בגינה והאמרילוס פורח.

IMG_0405

ובכלל, שהבית כבר נהיה די הורס!

בקרוב אצלכם.

12273824_10153757053148522_3164982970162959309_o

יש בכפר יהושע אגם. באמת (לא יעקב ולא לרחצה אבל אגם).

1.12.15

 

 

 

צר עולמי כעולם נמלה

0090C192-A2EB-4CDE-8EC3-25DE94B02A6E

חמותי ז"ל היתה אשה אלגנטית להפליא ומיטיבת לבוש. אירועים היסטוריים מחיי האומה נרשמו בזכרונה כך: "בודאי שאני זוכרת את הלילה שבו תלו את הסרג'נטים הבריטיים. בדיוק לבשתי את הפליסה…" או "כשהכריזו על הקמת המדינה לבשתי את החליפה הכחולה…"

אני, להבדיל, לא ממש אלגנטית. מלחמת המפרץ מצאה אותי בטרנינג וכך גם רצח רבין. בהתאמה, לבשתי טרנינג גם לטבח המחריד והמתוזמר-היטב בפריס אתמול בלילה, כך שנראה לי שלא על הדרך הזו תהיה תפארתי.

אבל פטור בלא כלום אי אפשר. אני מתיימרת לתעד פה את המציאות שלי וכשהעולם הגדול והמפחיד מזעזע את הבועה שלי אני מרגישה שאי אפשר לעבור לסדר היום בלי להגיד על זה מילה. מצד שני לא לשם כך התכנסנו, פה זה בלוג אופטימי ושמח.

לכן, בחרתי בהומאז' לחמותי.

מעתה אמור: "ביום של מתקפת הטרור בפריס בדיוק הביאו לי את הספה מאיקאה."

F6779AE5-A896-45F2-9D2B-27BA907C4AAA

אז אתם זוכרים שלפני שלושה חודשים ביקרתי באיקאה ולא קניתי כלום? מאז, הספה הזאת לא יצאה לי מהראש: היא זולה, נוחה ופונקציונלית והיות ובוער לי לקדם דברים בענייני הבית ושום דבר אחר לא מתקדם, החלטתי שהגיע הזמן לצרף אותה למשק ביתנו הקטן כי גם קניות זה מעשה.

אז טלפנתי למובילי דרור (המובילים של איקאה) וקניתי אותה בטלפון!

המובילים הגיעו והעלו אותה במדרגות (וקיטרו ובכו שהיא נורא כבדה) והביאו אותה לקומה השנייה.

לפני שאתם מתלהבים, יש כמה דברים שכדאי לציין. קודם כל מדובר בספה של אין-ברירה. היא לא מכוערת או משהו אבל אם היה לי כסף לא הייתי קונה אותה. היא בעיקר מיועדת למלא צורך והכי חשוב – נכון שהביאו אותה אבל עוד לא הרכיבו אותה וההרכבה תתרחש רק בשבוע הבא.

היות וכבר הייתי בכפר אז ניסיתי שוב לנקות עוד קצת אבק טיח מהקרטון הגלי שפרוס לי בסלון (כן, אור, אני יודעת שזה לא מעניין).

amrilis-beladonna_B

חוץ מזה עישבתי בגינה ואפילו שתלתי אמרילוס אחד מהפקעות שהביאה אילנה בר מיודפת. כלומר אני חושבת שזה אמרילוס אבל זה בהחלט גם יכול להיות נרקיס חצוצרה – ימים יגידו.

הגינה עדיין מלאה עשבים אבל הגב שלי כבר כואב ולכן אני מלאה בתחושת הישג!

ביורוקרטיה: מסע דילוגים

באחד הימים השבוע השכמתי קום ונסעתי לחיפה, שם אספתי ממלכא אדריכלים את התוכניות המעודכנות של היתר השינוי (כי דפנה מהועדה אמרה שהתוכניות שהיגשתי לא ערוכות כהלכה וביקשה שינויים).

משם המשכתי לכפר יהושע ואספתי את תוכניות שינוי התב"ע החתומות (!).

FBE2D6B1-DDA5-4149-8CAC-46FC1717C75D

(אי שם בתמונה הזאת, מעל למוסך של מזרע, מסתתרים משרדי הועדה המקומית יזרעאלים)

משם המשכתי לקיבוץ מזרע למסור את תוכניות השינוי המעודכנות לדפנה, אבל היה תור נורא ארוך. ולכן נרשמתי בתור ובמקום לחכות, נסעתי לנצרת.

ברשות מקרקעי ישראל בנצרת מסרתי את תוכניות שינוי התב"ע החתומות, ונסעתי בחזרה לועדה במזרע.

כשהגעתי בחזרה למזרע התברר שהתור התקדם בינתיים באדם אחד, כך שישבתי לחכות.

5F5A8B78-8FB0-44D3-9BF6-3DA52CE82B87a

כדי לקצר אומר רק שבסוף הצלחתי להיכנס לדפנה והיא אמרה שהתוכניות החדשות לא ערוכות כהלכה וביקשה שינויים, אבל בסוף ריחמה עלי.

לדבריה, היא צריכה לדבר עם כל מיני אנשים בענייני ואז היא תעשה כל מיני דברים שלא הבנתי ובסוף יהיה משהו שלא הבנתי מה הוא אבל אני צריכה להפקיד ערבות בנקאית על 10,000 שקל.

התקדמות ללא ספק.

E46B278F-77AF-4897-B44A-B7A1DC02629A

ובינתיים, בתחנת הקפה שבכניסה לכפר יהושע, הכל טוב והחיים נמשכים בכיף.

E0A9C1F2-39D9-495B-9002-8F68A4E879C5

14.11.15

עולם 3.0

8D658600-40E5-4FC9-A4E9-C3174807F930a

כשהבטחתי בפוסט קודם חדשות מסעירות יותר, לא צפיתי את הסערה שפקדה אותנו, העיפה עצים וגגות ויצרה בערי השרון (ובכלל בארץ) אגמים, הפסקות חשמל, טלפון ואינטרנט, רמזורים מהבהבים, פקקי תנועה אינסופיים וקריסת מערכות כללית למשך כמעט שבוע. מעט סימני הציוויליזציה שעוד נותרו פה נמחקו בתוך דקותיים ורק חברת הוט השנואה המשיכה לשדר למי שהיה לו חשמל.

לי אישית לא היה אינטרנט במשך שלושה ימים (!), ולכן נאלצתי לבלות בחברת בני משפחתי: רפי, רוקשן, מרדית גריי ומקדרימי.

האם אתם חושבים שהמופתי אחראי גם לזה?

כיוון שמבטיחים לנו הצפות בערי השרון גם לסופ"ש הזה, אני ממהרת להעלות את זכרונותי על הכתב לפני שהאינטרנט ישוב וייעלם לי.

רעננה 25.10.15

(רעננה. השבוע. התמונה מהאינטרנט)

זכרונותי

אז בפעם האחרונה עדכנתי אתכם שרשות מקרקעי ישראל בנצרת חתמה לי על התוכניות לשינוי ועכשיו צריך להביא אותן לועדה המקומית יזרעאלים בקיבוץ מזרע.

היות ודואר ישראל לא עובד כבר שנתיים היה ברור שאם אני רוצה שהתוכניות יגיעו, עלי לנסוע בעצמי למזרע.

אבל בגלל כל מה שקרה עם הסערה פחדתי להיתקע בפקקים (שלוש שעות מהרצליה לכפר שמריהו), ודחיתי את הנסיעה בשבוע.

וכך השכמתי ביום שני האחרון ויצאתי לקיבוץ מזרע, בידי תוכניות חתומות ובלבי תפילה חרישית.

במזרע נפגשתי עם דפנה מהועדה והיא אמרה לי שהם לא יכולים לתת לי היתר שינויים (המסלול הקצר) בלי שהופקדה תוכנית שינוי תב"ע (המסלול הארוך).

דא עקא שתוכנית שינוי התב"ע כבר חודשיים מחכה בכפר יהושע לחתימת ההנהלה.

נכון שהשורות האחרונות נשמעות לכם כמו סינית?

בשבילי הן מייצגות חמישה חודשים שבהם בעלי הנכה כלוא בהרצליה בקומה שנייה בלי מעלית, למרות שהוצאנו את מיטב כספנו (כולל כספים שאין לנו) על בניית בית בכפר יהושע.

6E3FC748-7A56-4CB3-B818-DCEFFCD8ED76a

חפירות הר הבית

כך שאתם כבר מבינים שבניית בית לא כרוכה רק בבחירת ריצוף ובהתלבטות בקשר לצבעים. בניית בית כרוכה גם בהמון ביורוקרטיה, וכסף, וזמן.

לכן, החלטתי להעלות על הכתב את השתלשלות העניינים עד כה, בעיקר כדי שאני אבין מה הולך פה (כי לרוב אין לי מושג מה קורה בכל התהליך הזה ולמה זה לוקח כל כך הרבה זמן).

ראו הוזהרתם, מדובר בחפירה של ממש.

רקע:

  • בניית הבית שלנו פחות או יותר הסתיימה ביוני 2015
  • בתוכניות הבנייה ניצלנו את כל אחוזי הבנייה המותרים
  • במהלך הבנייה רפי חלה מאד ונהייה נכה, כך שלא נוכל לעבור לגור בבית לפני שנכשיר עבורו מגורים ומקלחת בקומת הקרקע (שלא נכללו בתוכנית המקורית)
  • יועצת נגישות ששכרתי המליצה להסב שטח שירות קיים בקומת הקרקע למטרות מגורים לצורך זה
  • בפגישה עם מהנדסת הועדה של יזרעאלים, היא הנחתה אותי להגיש בקשה לשינוי תב"ע (להלן: המסלול הארוך) ובמקביל, להגיש בקשה להיתר שינויים (להלן: המסלול הקצר). כמו כן במקביל היא עיכבה לי את טופס 4 של השלמת הבנייה (לא ממש ברור לי למה, אולי כדי ללחוץ על השלמת המסלול הארוך).
  • שכרתי מתכננת ערים (להלן: יעל המלאכית) שתטפל במסלול הארוך ולקחתי על עצמי את הטיפול במסלול הקצר
  • דואר ישראל לא עובד, כך שכל שלב מחייב נסיעה לנצרת (רשות מקרקעי ישראל) או למזרע (הועדה המקומית יזרעאלים)

המסלול הארוך

  • שכרתי מודד שימדוד את השטח (שוב) ויעלה את המדידה למערכת הממוחשבת הארצית
  • יעל המלאכית הכינה תוכניות והגישה אותן לחתימה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י)
  • רמ"י ביקשה שנחתום על התחייבות לתשלום עתידי של כל סכום שהם ירצו באישור עו"ד ואנחנו עשינו זאת (תודה לעו"ד תמר בן ארצי!)
  • רמ"י חתמה ויעל הגישה את התוכניות לועדה המקומית יזרעאלים
  • הועדה המקומית ביקשה עוד שלל בקשות, ביניהן חתימה של כפר יהושע על התוכניות ושאנחנו נחתום אצל עו"ד על כך שאם יתבעו אותם בגללנו, אנחנו נישא בהוצאות (הם גם ביקשו נסח טאבו, הסכם חכירה ועוד כמה דברים)
  • חתמנו על כתב השיפוי והעברנו לועדה (תודה לעו"ד נדב רזון!)
  • העברנו את התוכניות לשינוי תב"ע לכפר יהושע לחתימה
  • היו חגים ולא קרה כלום
  • אחרי החגים התברר שבכפר יהושע איבדו את התוכניות
  • העברנו סט חדש של תוכניות לכפר יהושע לחתימה
  • לאורי (הבחור שהיה צריך לטפל בזה) נולדה בת והוא לקח חופש
  • ההנהלה של כפר יהושע התכנסה אבל לא דנה בבקשות
  • ההנהלה התכנסה כעבור שבוע שוב אבל אורי לא היה אז הם לא דנו בזה
  • מסלול ארוך – מצב נוכחי: ממשיכים לחכות שכפר יהושע יואילו לחתום כדי שיעל תוכל להפקיד את התוכניות בועדה המקומית יזרעאלים. לא יודעת מה השלב הבא.

המסלול הקצר:

  • דפנה מהועדה ביקשה שאגיש להם את תוכניות השינוי כשהן חתומות על ידי כפר יהושע ורשות מקרקעי ישראל
  • לכפר יהושע לקח חודשיים לחתום גם על התוכניות האלה (ההנהלה לא התכנסה, אחר כך אחד נסע לחו"ל, אחר כך השני יצא למילואים, אחר כך ההנהלה התכנסה אבל לא דנה בזה, ואז השלישי היה חולה, וכו')
  • כפר יהושע חתמו על התוכניות לשינוי בנייה
  • נסעתי לנצרת לרשות מקרקעי ישראל ושם אמרו לי שתוקפו של הסכם הפיתוח שלי פקע ולכן, אם כבר בניתי את הבית אני צריכה להגיש טופס 4 (אין לי) או תצהיר של האדריכלים בחתימת עו"ד
  • האדריכלים חתמו אצל עו"ד (תודה לעו"ד פנחס ענתבי!) על אישור שהבנייה הושלמה ואני נסעתי איתו לנצרת, שם נתנו לי חוזה חכירה לחתימה ושלחו אותי להחתים גם את רפי באישור עו"ד
  • חתמנו באישור עו"ד (תודה לעו"ד תמר בן ארצי!) וחזרתי עם החוזה לנצרת, שם אמרו לי שישלחו לי שתי הצעות לתשלום היוון על התוספת. כזכור, דואר ישראל לא עובד אז כדי לקצר את התהליך ביקשתי שיטלפנו לי ואני אבוא לקחת את ההצעות בעצמי
  • טלפנו לי ובאתי לנצרת לקחת את ההצעות. לא ניכנס לפרטים אבל שתי ההצעות היו כרוכות בתשלום עשרות אלפי שקלים.
  • פדיתי את קרן ההשתלמות שלי ושילמתי את השובר ואף שלחתי אותו בפקס (המצאה מודרנית!) לרשות מקרקעי ישראל
  • אחרי שבוע באתי עם שובר התשלום לנצרת ושם חתמו לי על התוכניות!!!
  • הבאתי את התוכניות לועדת יזרעאלים
  • הועדה ביקשה שנגיש תוכניות חדשות שכתובות קצת אחרת
  • מירב האדריכלית הכינה תוכניות חדשות
  • מסלול קצר – מצב נוכחי: דפנה מהועדה אומרת שהם לא יכולים לתת לי היתר שינויים (המסלול הקצר) בלי שהופקדה תוכנית שינוי תב"ע (המסלול הארוך).

ונשאלת השאלה: איך אפשר לקדם את העניין הזה?

הפתרון הוא כנראה טרנספר לחתולים.

רצוי ללונדון.

29.10.15