כללי

אביב בגינה

IMG_4380

IMG_4398b

IMG_4375

IMG_4379

Lilar May 24 2017

מודעות פרסומת

רפי

%d7%a8%d7%a4%d7%99-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94

פוסט אורח מאת אור רוזנשטיין

הספד לאבא

וואו, איזה downgrade היסטרי מהפעם האחרונה שראיתי את כולכם בחתונה שלי.

אז ממש סורי שהבאנו את כולכם לפה בקור, כוונתי המקורית הייתה להטריח אתכם בשביל חנוכת ביתנו היפה בכפר, שנאכל איזה משהו טעים, אבא יטרחן את כולכם בסלון ואתם תתבוננו בו בהערצה. אבל הבאנו אתכם רחוק ואני חושבת שכדאי להסביר למה אנחנו פה. אנחנו פה בגלל אבא שלי, שהיה טוב ומקסים ונדיב, וכמו כל דבר שקשור באבא שלי, גם לסיבת היותנו כאן היום יש מובאות היסטוריות עם פרקים, תתי פרקים, והערות בגוף הטקסט. אבל בניגוד לאבא, אני אשתדל לקצר מעט.

אבא שלי תמיד הרגיש כמו עולה חדש פה בארץ. הוא נולד בקיבוץ איילת השחר בשנת 1938 לזוג חלוצים שבאו מגרמניה. טכנית, זה הופך אותו לפלשתיני דובר גרמנית, או במילים אחרות איום לאומי. האיום הלאומי הזה התאהב באמא שלי, שהיא בת הכפר, וחוץ מזה שהוא העריץ את מדרך כף רגלה, הוא גם העריץ את משפחתה הענקית ואת הקשר העמוק שלנו למקום הזה, שראשיתו בימי העלייה השלישית. הוא התרגש כל כך מתחושת השייכות הנה, לעמק, והיה מתנהל בינינו בשילוב של הערצה בלתי מוסווית והכרת תודה. לפני שהיה מחלף בצומת התשבי, היה קטע בכביש שהיינו מגיעים אליו, וכל העמק היה נפרש לנגד עינינו. המראה הזה היה מביא אותו לידי דמעות כל פעם. הוא היה אומר, ״אם אבא שלי היה יודע שיש לו נכדה מהעמק, הוא היה יוצא מדעתו מרוב אושר״. לימים נקרא הקטע הזה, ״המקום שבוכים בו״, מסיבות מובנות.

עכשיו כבר הקימו את המחלף וקצת קשה לראות, אז הקמנו מקום חדש שבוכים בו. פה גרה המשפחה שלי. פה גר אבא שלי, ועכשיו הוא יכול להכות שורשים. כמו שהוא העשיר את כולכם בחכמתו, באהבתו ובטוב ליבו, הוא יעשיר את האדמה הטובה של העמק שהוא אוהב, את העצים ואת הפרחים. אבא שלי אהב היסטוריה, ועכשיו הוא חלק ממנה, ואין מתאים מזה. האדמה שאתם עומדים עליה תהיה עכשיו אבא שלי. ומהאדמה הזאת, ומכם, יצמחו הניצנים שיביאו את המהפכה. כל יום הוא יום טוב לרסק את הפטריארכיה.

את מודעת האבל של אבא שלי לקח לנו יומיים לנסח. ״אהובנו המקסים, החכם באדם, רפי רוזנשטיין איננו״. אחרי שאמא שלי ניסחה את המודעה, היא שאלה אותי מה דעתי. אמרתי שהניסוח לא מוצא חן בעיני. היא שאלה מה לשנות. עניתי, ״אהובנו המקסים, החכם באדם, רפי רוזנשטיין ישנו״.

תודה.

%d7%a8%d7%a4%d7%99-%d7%91%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94

%d7%a8%d7%a4%d7%99

%d7%a8%d7%a4%d7%99-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94-1-1

כאן גרים בכיף

8FB73D64-25FA-4101-B3CC-287E33116426_bbb

לפני שמתחילים, בואו נדבר על שגריר שוודיה בישראל, קרל מגנוס נסר.

האיש היקר הזה לא רק כיבד בנוכחותו את פתיחת התערוכה של אור (איורים לספר "אלה קרי הילדה מלפלנד"), אלא גם ביקש שתצטרף אליו לסלפי.

Ellekari_cropped-5AD3-4EAA-A433-C77FC8539622

כך שברור שאנחנו בעדו (זה שביבי נזף בו לאחרונה רק עוזר).

C6B0CD36-6E30-420B-988C-86C93818DF67

הספר (שיצא בהוצאה פרטית ליחידי סגולה בלבד) נראה כאן כשהוא מונח על ההדום הצהוב החדש שלנו, שבמקרה לגמרי גם הוא שוודי!

ההדום הזה הוא בן זוגה של הכורסה הצהובה (והשוודית) החדשה שלנו  (זוכרים?), שמפארת את חדר המגורים.

אור גם הביאה לנו במתנה שטיח שיחמיא לכורסא ולרגע קט, החיים נראו טובים ומעוצבים במיוחד.

Sapa-11AD-43C5-B166-2412D4A413A2

הרגע הזה חלף כשרפי נתקל בשטיח וכמעט (!) שהתרחשה שם תאונה. כתוצאה מכך התבקשתי לסלק את המתנקש, ובתור אשה טובה גילגלתי את השטיח לפינה אפלה עד יעבור זעם.

כשאור גילתה את זה היא דוקא זעמה מאד.

"מה???" היא אמרה, "מה פתאום? אבא should suck it up !"

מה אני אגיד לכם? הילדה צודקת. עיצוב זה כל כך הרבה יותר חשוב מכל דבר אחר ורפי צריך להשתדל יותר. או לפחות להסתכל לאן שהוא הולך.

גינה לי

היות ושאיפותי העיצוביות נבלמו באכזריות על ידי השילוב הקטלני בין בעל וחשבון בנק ששניהם פוסט-טראומטיים, הישרתי את מבטי החוצה וראיתי שהדשא של השכן ירוק יותר.

IMG_2447

מיד קמתי והזמנתי מתכננת גינות כדי שתתן לי הצעה והיא באמת נתנה לי הצעה ממש, אבל ממש גבוהה.

אי לכך ובהתאם לזאת הוחלט שעד שאתעשר, אחזור לנוהג המקובל בכפר יהושע, דהיינו עבודה עצמית.

בנוסף לכך התברר שבמשתלת יגור מוכרים שתילי פרחים במחירים די סבירים (במיוחד אם קונים רק שניים או שלושה כל שבוע), וכך הפכתי למעצבת גינות וגננית גם יחד.

מה אני אגיד לכם?  אני מתה על זה.

מתברר שזה עיסוק שמאד משמח אותי וגורם לי לחייך מאושר לא רק כשאני עודרת, חופרת, שותלת או משקה אלא גם כשאני סתם נוסעת מהעבודה הביתה וחושבת על פרחים.

2923EEEF-6778-4984-8FC4-98A447C5AEA1_savir

לדעתה של אור, הגינה מכוערת.

לדעתי, היא פשוט צריכה להזדיין בסבלנות.

יש לנו גם מחלוקת על איזה עץ יבוא לשכון בפטיו ועוד לא קיבלתי ממנה אישור על לגסטרמיה הודית (לדבריה הצבעים סבירים אבל התפרחת מכוערת).

על כן בינתיים העברנו לפטיו את הבונזאי זית.

Patio-C50E-4D5F-9DFB-BE5609AA2563

ולתפארת עם ישראל גם הגשמתי משאלה ישנה והבאתי פעמוני רוח שמנגנים לי מנגינות (כשיש רוח).

_פעמוני רוח9E6F0AB9-5E9A-4132-A3C4-F6B24BFD3CB8

אני רואה בעתידי גם גינת ירקות ועצי פרי אבל היום הזה ממש רחוק.

בינתיים, הפירות והירקות כאן יוצאים מן הכלל וחלק ניכר מהם אני מקבלת כמתנה (בונוס של החיים בכפר).

כי מאז שנפוצה השמועה שאנחנו פה החלה אלינו עלייה מתונה לרגל – החל בבני המשפחה וכלה בילדים שגדלו איתי בכפר.

רמי רביב הגיע ראשון עם תפוזים נפלאים מהפרדס שלו במושב חוגלה. רוני פורת (היום גוברמן) באה עם אבוקדו מהמטע שלה – אבוקדו נהדר שגדל ממש פה בכפר. גיסי שי הביא מהעץ שבחצר ביתם ביקנעם אגוזי פקאן, ואמא שלי הביאה דובדבנים ממג'דל שמס (יש לה קשרים).

 

Nuts-70A0-4F8E-9B05-8E124E4EB2F8

Nuts-259C-4625-9CF5-BD9F23C57964

תגלית נוספת היא שליד המשתלה ביגור יש סופר נהדר ובו לא רק מחלקת גבינות מרשימה, ממבחר תוצרת אירופה, אלא גם מבחר ירקות ופירות מתוצרת העמק.  תירס מתוק במיוחד ממושב היוגב, עגבניות, מלפפונים, פלפלים, מה לא – הכל טרי ונהדר.

אז אנחנו אוכלים – ומארחים…

Salad Shan-3498-4500-8660-56F1EE83FA15

משפחתי וחיות אחרות

אבל לא רק צומח יש בכפר. יש פה גם חי!

יש זבובים, נמלים, יתושים ושאר מעופפים.

הכלבים של השכונה למשל חושבים שהגינה שלנו היא השירותים הציבוריים לכלבים.

חתולה מקומית אימצה אותנו ובאחד הבקרים מצאתי אותה מנמנמת על כרית בפטיו.

ובבוקר אחר מצאנו בגינה נשל של נחש.

7BD12C5C-E97E-4450-B564-16BE6623858F

ברור שזה די הקפיץ אותי!

למזלי יש לנו קבוצת ווטסאפ של הילדים מהכיתה שלי מהתיכון, כל אחד ואחד מהם מומחה יותר גדול מהשני בענייני טבע למיניהם, ומיד שלחתי לקבוצה את התמונה וביקשתי זיהוי. הם חזרו אלי עם עלה זית בפיהם: מדובר בנחש שחור, והוא ישגיח שלא יהיו לנו עכברים.

גם טוב.

כי החתולה החביבה עלינו גרה ברמת גן, והיא ממש עסוקה.

Lilar_10156844646740198_351145307768212350_n

25.6.16

מה לך הים

FB4E8FB3-9C15-46EF-A764-DDE3EBD4C48C

פסח.

מי שגר בפרובנס פותח את ההכנות לארוחת החג בחלק הכי חשוב – בחירת יינות ביקב המקומי. היות ואנחנו מתיימרים לחשוב שעמק יזרעאל זה מינימום פרובנס הישראלי, פתחנו את ההכנות לליל הסדר בטעימת יינות ביקב טוליפ.

מאז ומתמיד אהבתי את ליל הסדר והתחלה כזאת נראתה לי הגיונית. היה כיף!

783BC169-C3BE-4FD9-873B-8C371778185C

האמת היא שההכנות התחילו הרבה קודם, במאמץ משולב לאפשר ארוחת חג חגיגית ל-14 איש כולל אביזרים אכילים (מצות, חרוסת, חזרת, יו נו), יין והגדות כמספר האורחים, ולקינוח אורחים שנשארים ללון בבית לא ממש מרוהט שאיש לא גר בו.

בסופו של דבר הצלחנו להגיע לשעת השין מצויידים ביין (כמובן), ובכמות נאותה של צלחות, כוסות, כוסיות וסכו"ם, מפה באורך 3.5 מטר, אוכל למאה איש לשנה, מצעים, שמיכות (חלקית) והגדות, מכונת כביסה (שלא עובדת), מדיח כלים ותנור בני שנה שלא ברור איך מפעילים אותם, טלויזיה בת ארבע ומנוי חדש ל-יס, וקונסולה שמתחזה לעתיקה, לכניסה.

יחד עם זאת חסרו לנו מלח וקולפן ירקות וכך קרה שבליל הסדר הזה לא טבלנו שום דבר במי מלח ולא קלפנו שאר ירקות. אבל בהחלט ניהלנו סדר כהלכתו!

22392ED8-24BC-46B1-8160-7DD539938A0A

קונסולה בכניסה (מאחוריה ערוך שולחן הסדר אבל מי רואה)

היה הכי מרגש בעולם, כי זה היה לא רק ליל סדר אלא ממש חנוכת הבית הקטן בהרחבה.

ולכן, כל האורחים הגיעו לא רק עם אוכל מעשה ידיהם להתפאר (כמקובל) ועם כל מיני דברים בהשאלה כמו כסאות (עדי ושי), פמוטים וגביע לקידוש (אור ואסף, מפירות החתונה), אלא גם עם מתנות מיוחדות במינן.

שרונה הביאה צלחת חתול.

עדי אחותי ומשפחתה הגדילו לעשות וחוץ מהאוכל, הכסאות, האגוזים והמיצים הביאו לחנוכת הבית גם עצים: שלושה מתוך שבעת המינים: זית, תאנה וגפן (המשך יבוא).

אמא שלי הביאה ציור שמן של סבא וסבתא שלי ז"ל אליעזר וחנה, ממייסדי כפר יהושע, שציירה שכנתנו הציירת אהובה שולמן, לפני כמעט חמישים שנה. סבא וסבתא שלי היו אנשים מיוחדים במינם ומתאים לי שהם באו לשכון בביתנו הקטן בהרחבה.

829811AE-D4D5-4B68-8319-7FF417FC8430

בתמונה: שלושה מינים, עם סבא וסבתא ברקע וטלויזיה בפרונט

פתחנו את הערב בהרמת כוסית שמפניה (Moet & Shandon) וברכות לחנוכת הבית ולשלושה (!) הזוגות שנישאו בשנה החולפת ומסובים סביב שולחן הסדר!13015305_10154136788408522_8902535511043668377_n

זר לא יבין זאת, אבל זו אחת המשפחות הכי אתיאיסטיות שיש, ולא רק חגגנו את ליל הסדר כהלכתו (למעט כאמור העניין הזה עם מי המלח), אלא גם התחלנו אותו בקידוש, שעשה אסף עם הגביע שקיבל מתנה מאיתנו לרגל החתונה, ובקבלת שבת בנוסח בן-ארצי, כולל שירי שבת.

אצלנו אוהבים לשיר כל השנה ובליל הסדר, אם יש יותר ממנגינה אחת שמכירים – שרים את כולן. השיר הכי יפה לטעמי הוא "מה לך הים" במנגינה שלימד אותנו אבא צוריאל ז"ל (תכלס, הביצוע שלנו הרבה יותר יפה מההקלטה הזאת אבל זה מה יש).

מצה.

מצה א: הבית שלנו נורא יפה.

D0291773-1F49-4066-AADD-0D2F2241C876

BB283575-B5A0-4FDE-A6BF-D4F1667788A3

מצה ב: אור ואסף חנכו את איזור המגורים שלהם כולל השטיח החדש.

9CF225FC-F2DA-4A27-A877-71FBCE14A1D3

מצה ג: יש לנו טלויזיה עם מנוי ל-יס. הידד!

מצה ד: יש לנו מכונת כביסה ומייבש שעובדים ובליל הסדר חנכנו גם את התנור והמדיח!

39141A4B-7F52-46AB-B04C-F2D229B0EF37

מרור.

מרור א: רטיבות בקומה השנייה גרמה לפרקטים להתנפח. ערן היה ערני ושלח מישהו לתקן את מרכזיית המים במיידי. נגב היו קצת פחות זריזים עם ענייני הפרקטים אבל גם זה בא על תיקונו בסופו של דבר.

מרור ב: אין לנו מדרכה על אף בקשות חוזרות ונשנות.

מרור ג: לכן, פועלי הנקיון מתקשים לטלטל את הצפרדע שלנו ובשבוע הפסח הם בחרו לשלוח את הצבת שלהם במקומם. להלן התוצאות:

F4A835E6-6526-4305-B6F3-32869A2E2226

כן, הם שברו לנו את אדני האבן.

מרור ד: אדמת העמק הפוריה מצמיחה כל דבר במהירות שיא, בעיקר עשבים. היות ואני לא רוצה לרסס, נקטתי בפעולות מנע עד שתהיה גינה:

B3486C6E-A981-49D9-83A2-3CA06A099166

נראה פשוט, לא? תכלס זה היה מבצע מפרך ביותר. ביום שנישבוע הבא תגיע מיכל מתכננת הנוף ותייעץ לנו מה לעשות בקשר לגינה.

מרור ה: נמלים. זבובים. חרקים. עש לילה.

מרור ו: בחול המועד רפי התאשפז קצת בבית חולים עם אנמיה ושאר מרעין בישין, אבל לרגל ערב החג השני הוא שוחרר ונראה שהוא די מתאושש מזה.

מרור ז: שן, המטפל של רפי, התפטר. לא רוצה לגור בכפר.

אפיקומן

13177677_10153638589437029_8610983469863859746_n

אפרופו אפיקומן: מריה, אני חייבת לך שוקולד!

השקה רכה

2DFB5F24-F67C-4F43-857D-AE7F2AC40165

תכלס עוד לא יצא לנו לעבור. אני ממש מתפלאת על כל האנשים היעילים האלה שיום בהיר אחד אורזים את כל מטלטליהם ועוברים דירה. לי זה לא הולך.

אני לא בנויה לשנע את כל הג'אנק שצברתי במיליון השנים האחרונות רק כדי להיתקע איתו עוד אלפיים שנה. אני צריכה לשים משהו אחד במקום ורק אז להחליט אם צריך להביא עוד משהו מהרצליה או שזה מספיק.

חוץ מזה שאני עסוקה.

קודם היתה חתונה, אחר כך היו אורחים מחו"ל, ועכשיו ליל הסדר.

כך שבינתיים, ציידנו את הבית במינימום האפשרי ואנחנו משתדלים להתארח בו בסופי שבוע. רפי לרוב נשאר שם קצת יותר ואני נעה בין העבודה לבין שני הבתים.

90925C1E-6B36-40DC-BBFF-17985DDFE692aa

יש בזה חן רב כי יש לנו צימר לסופי שבוע כל סוף שבוע אבל בינינו, אין לזה צורה. הדברים החשובים כמו מכונת הקפה ומכונת הכביסה עדיין בהרצליה כך שאנחנו שותים נס קפה יין ונעים בדרכים עם שקיות כביסה כמו חיילים בסדיר.

B80D9F51-144D-446A-8071-E9F265960A95a

השכנים מתקוממים כי מצד אחד אנחנו מכחישים שעברנו, כך שהם לא יכולים לברך אותנו בעוגות אבל מצד שני אנחנו נמצאים שם די הרבה. והמשפחה אובדת עצות: מצד אחד אנחנו בכפר בשבתות ומצד שני אנחנו מארחים כמו בפיקניק, עם פיצה דומינו וכוסות נייר.

6BB607B6-54F2-4C57-BB2F-A97E13F03B3Fa

(בתמונה: משפחת רוזנשטיין השוייצרית מתארחת, עם פיצה דומינו וכוסות נייר)

וכך קרה שאור הכריזה שאת ליל הסדר אנחנו עושים השנה אצלנו בכפר ומזמינים אלינו את המשפחה.

אני הייתי מזועזעת: מה??? עשרים איש לארוחת החג ואפילו אין לנו צלחות! שלא לדבר על כסאות, פלפל שחור, שמן, רוטב צ'ילי מתוק, חמאת בוטנים ושאר מוצרי יסוד. וחוץ מזה ליל הסדר חל ביום ששי, ואני אשה עובדת. באיזה יום (ובאיזה בית) אני אמורה לבשל בדיוק?

זה לא עזר לי כי בשנה שעברה רפי רק יצא מבית החולים ולא היה נייד, כך שעשינו סדר קצת עגום בלי המשפחה ועכשיו צריך פיצוי.

חוץ מזה הכלר ביקשה.

DSC01951

(הכלר והחתן)

אז עכשיו אנחנו במירוץ מטורף להשלים ציוד, ולא אלאה אתכם בפרטי הביקור המתגמל שלי באיקאה. יחד עם זאת בהחלט אספר לכם שנוכח הפרעות המתקרבות החלטתי לרכוש מכונת כביסה לבית בכפר והיא אמורה להגיע עוד לפני הסדר, כך שלפחות הקטע הזה של הכביסה ייפתר.

הרשימה שלי נראית בערך ככה:

  • צלחות גדולות
  • צלחות למנה ראשונה
  • קעריות למרק
  • סכו"ם – יש חלק, צריך להשלים את השאר
  • כוסות
  • כוסיות
  • ספלים (טופל חלקית)
  • מפת שולחן (אורך 3.5 מטר)
  • 7 כסאות (אחותי תביא)
  • אוכל (רשימת קניות נפרדת)
  • בישולים (חילקתי משימות ואלוהים יעזור לי)

מה היה קודם

בגלל החתונה לא כתבתי כלום אבל היו לי הספקים די יפים!

למשל, צבעתי בזהב איזה מאה חיות קטנות (לחתונה)

D9CDAEDC-EAA2-4497-A36A-8A95BEA62B41

כמו כן, פיניתי את המחסן בפתח תקווה וקלטתי ערימה של ג'אנק לא ברור אל תוך הבית היפה והחדש 😦

ספה

בין השאר הגיעה מפתח תקווה ספה דו-מושבית מצויינת ודי חדשה אם כי מוכתמת להפליא, שבאה לגור איתנו בסלון. בהתחלה ערמתי עליה כל מיני דברים שהיו לי בכפר כדי להסתיר את החרפה וזה מאד שימח כל מיני ילדים שבאו לבקר, כולל בני משפחת רוזנשטיין השווייצריים.

0A146509-46CE-4B01-A039-50179F6B2DF4a

בהמשך הצטיידתי בכריות ושמיכה מתוצרת מיקה בר המושלמת, וזה נראה קצת יותר אנושי (לא סופי).

1E03A259-C44B-4F75-90D7-EF424041C31Daa

(החיה הצהובה היא מאיקאה)

בדרך אלינו נמצאת גם קונסולה לכניסה, שעתידה לפתור עוד איזה בעייה (הבעייה של מחסור בקונסולה לכניסה שמצידה גורמת לבעייה שאי אפשר לשים דברים על הקונסולה בכניסה).

מה שחסר לנו זה מקומות איחסון בסגנון ארונות קיר, שייאלצו להמתין עד שאחליט מה לעשות בעניין זה שאין לי כסף לארונות קיר וגם אין לי מושג איזה ארונות קיר אני רוצה/צריכה ואיפה בדיוק הם יהיו.

חסר לנו גם מנוי ל-יס.

כמו כן חסרים לנו גם מיליון דברים אחרים (לא דחוף) אבל הבעייה האמיתית שלנו היא עודף.

כל מה שעודף נמצא בהרצליה וצריך ללכת לאנשהו. לדעתי זה לא ילך לכפר, ויפה שעה אחת קודם.

אבל לא נחשוב על זה עכשיו. עכשיו עושים סדר!

שונות

אפריל 2016

מי זה?

עם סגירת הגיליון

בעוד פוסט זה הולך ונכתב התברר שצריך לקחת את רפי לחדר מיון ואכן כך עשינו, ואחרי שבילינו שם את הלילה אף החזרנו אותו הביתה בשלום ובמצב תקין.

כך שנהיה לנו עוד ליל שימורים בדרך לליל הסדר.

אבל כמו שאמר רבי יוחנן בן עזריה לחבריו שהיו מסובין בבני ברק: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא:

יהיה בסדר!

The Princess Bride

 

1

3

7

5

4

6

2

8

קוקטיילילר

IMG_6444

Since the invention of the kiss, there have been five kisses that were rated the most passionate, the most pure. This one left them all behind

The Princess Bride, 1987

 

צילום החתונה: דניאל ישר

צילום קוקטיילילר: שרונה ראובני

צילום נשיקה: Alan Spira

שמלה: מיכל מוטיל

איפור ושיער: מיכל לסמן

גן: הבאר של סבא

החילזון מהשפן

אורנה2 27.2.16

אתם מכירים את זה שיש משימה שידוע לכם בבירור שאם לא תבצעו אותה, לא תוכלו להמשיך בפרוייקט כולו? אז לאחרונה, היו לי שתי משימות שכיכבו בתפקיד צוואר הבקבוק של הבית הקטן בהרחבה ואני שמחה לדווח ששתיהן הסתיימו בהצלחה.

הידד למתכננים ולמבצעים!

משימה א': מיטה

כבר רמזתי בפוסט קודם שהייתי סופר לחוצה לקנות מיטה: עד שלא תהיה מיטה, הרי אי אפשר לעבור לגור. מה לגור, אפילו לילה אחד מסכן אי אפשר לבלות שם. שלא לדבר על זה שמזרן החלומות כבר הגיע – ומיטה אין.

אלא שהסתבר שדי קשה להשיג במקומותינו מיטה שמיועדת למזרן בגודל 2X2 (כן, כן, הלכתי על גודל גדול), ואם כבר יש כזאת, הרי היא מאיימת להיות מכוערת להפליא. היות ואור הטילה וטו על המכוערות, מצאנו את עצמנו (בסופה של התרוצצות קלה) בחנות רהיטים בשם אמבויה ברח' הרצל בתל-אביב, המתגדרת בכך שהיא החנות היחידה ברחוב שמייצרת את מיטותיה בעצמה. ושם, אור ובעל המקום ישבו על המחשב ותכננו לנו ביחד מיטה לבנה, פשוטה אך נאה.

והשבוע היא הגיעה!

98B620C8-2048-43B3-82C3-71E94B68FEAEa

(בחלון משתקפת דמותי ועל המיטה סרוח מרבה רגליים צהוב מאיקאה)

המיטה נהדרת והמזרן קשה כאשר אהבתי.

גם המתקינים היו עשר.

F5B18B27-98C3-4309-B95E-B9F296893605a

90CADB87-3A65-4EE8-9A60-80A49A502683

ורק כדי שנפיק לקחים ונלמד מן ההיסטוריה, אני חייבת להתוודות שלמרות שהמיטה אלופה, היא מוקפת בכמה אילוצים סביבתיים שכל אחד ואחד מהם הוא תוצאה של החלטה חפוזה אך לקויה שעשיתי בלי להיות ערה למשמעותה:

  1. כדי שבמקרה הצורך יהיה אפשר להכניס כסא גלגלים לחדר הרחצה, ביקשתי מהקבלן (בדקה התשעים) שהדלת תיפתח אל חדר השינה ולא אל חדר הרחצה.
  2. כתוצאה מכך צריך להשאיר מקום לדלת – ואי אפשר למרכז את המיטה אל החלון!
  3. כשג'וואד החשמלאי הגיע לסדר את ענייני חברת החשמל, קפצתי על המציאה וביקשתי ממנו שבהזדמנות גם יתקין מנורות לצידי המיטה.
  4. אלא שזה היה לפני שבחרתי מיטה ומזרן – וכתוצאה מכך, המנורות לא מיושרות עם המיטה.
  5. ואחרון אחרון חביב, למרות שידעתי שהארכיטקטים תכננו את מתגי החשמל והמיזוג והכל עבור מיטה ברוחב 180, הלכתי ובחרתי מיטה ברוחב 200. ואף הגדלתי לעשות והוספתי ראש מיטה.
  6. כתוצאה מכך, חלק מהמתגים מסתתר מאחורי ראש המיטה.

ועל זה אומרת אור: "החילזון מהשפן".

וגם: "אז תמרכזי את זה לכבוד הצילומים!"

אבל הכל שטויות, המיטה הורסת.

 

IMG_1411

משימה ב': פתח תקווה

מזה כמה שנים שצר לנו המקום בבית ובצר לנו, פנינו אל העיר המעטירה פתח תקווה ושכרנו לנו שם מחסן. למיטב ידיעתי יש שם קלסרים של חומר למע"מ ומס הכנסה שצריך לשמור מאתיים שנה, תכולת הדירה של אור בחיפה, כמה ארגזי ספרים למען הטעם הטוב ואיזה שקית או שתיים של אסף.

F0269F5C-440D-48CE-AA23-023B25D5A09B

עם בניית הבית הוחלט לחסל את עסקינו בפתח תקווה ולפנות סכום צנוע אך משמעותי שאנחנו משלמים להם כל חודש. אלא שאני מימי לא הייתי שם, ובינתיים הם עברו לפתיחה אלקטרונית (אמאלה).

היות ולא העזתי לשכור מוביל לפני שאני מוודאת שאני יודעת איפה זה ואיך לפתוח את זה, המשימה הזו הילכה עלי אימים. על כן ביקשתי את עזרתו של אסף, שהוא מהנדס אלקטרוניקה, שיראה לי את הדרך לפתח תקווה ולמחסן, ויפקח על הפתיחה האלקטרונית.

אסף נעתר ברצון ובאמת ביום ששי שעבר יצאנו, חמושים בשבב אלקטרוני, אל פתח תקווה, ולהפתעתי המרובה היה שם מחסן, והוא נפתח.

D413B155-05C7-4246-8E39-DA477292DCAC

וכך נגולה אבן מעל לבי ואני יכולה עכשיו לסמן משימות חדשות שאם הן לא יתבצעו, כל השאר יתעכב.

צפו להתפתחויות מרעישות בתחומי הבזק, האינטרנט, הגז, האריזה והשינוע (אני מקווה שבקרוב נחזור גם לעיצוב פנים).

חתו(ל)ה

בתחום החתו(ל)ה הוקם אירוע בפייסבוק, והדפוס מחכה שייסגר עיצוב ההזמנה.

כמו כן אור החליטה להכין במו ידיה עוגיה אישית לכל אחד מאלפיים האורחים:

 

טוב, זה שקר. אין לה אלפיים אורחים.

אוקיי, היא גם לא מתכוונת להכין את העוגיה הזאת.

אבל יש לה חתולה.

22.2.16

המוצא הישר של לילר יזכה בפרס (או בפרוסה).

ובינתיים בעמק

אורנה1 27.2.16

(הקרדיט על התמונה הזו וגם על התמונה שבראש הפוסט הזה מגיע לאורנה נמירובסקי, אלא מה)

עם סגירת הגיליון

לכתבנו נודע כי ברמת גן התרחש אירוע שאין לו תקדים: אסף הגיע בגיהוצים לתחתית סל הכביסה! (לראשונה מזה שנתיים!)

ברכות לאסף לרגל ההצלחה המרשימה!

 

 

 

יש שולחן

34534BB1-6BC9-4894-A74C-D32391B19489a

מעולם לא התעמקתי במזג האוויר כמו בשנה האחרונה, שהצטיינה בקיץ חם נורא, שבעקבותיו הגיע האובך האיום והמאובק, שהחורף שטף אותו בהצפות וקור גדול. כך שאני ממש שמחה לבשר לכל מי שלא הבחין בכך קודם שהיום היה יום ממש מצויין, אביבי ונאה.

בתחנת הקפה בכפר יהושע התקבץ בבוקר הרכב מגוון של אוכלוסיה שוחרת שמש וקפה. ביניהם שמחנו לגלות גם את חיים יהושע הקבלן הנהדר שלנו ועטנו עליו בחיבוקים.

אז איך זה קשור לענייננו? זה לא קשור. סתם, חשבתי שתרצו לדעת.

השולחן

אצלנו במשפחה השולחן הוא מרכז הבית ולכן, מדובר בנקודת ציון חשובה בתולדותינו בכלל ובתולדות הבית הקטן בהרחבה בפרט.

אור, שמצאה לנו שולחן בשבוע שעבר, עמלה השבוע קשות לבחור לו את הצבע הנכון ואף ארגנה לו נסיעה מיוחדת לכפר ביום ששי (כלומר היום), כדי שלא נצטרך להפסיד ימי עבודה.

הידד לאור!!!

אז בלי לדבר יותר מדי אני מתכבדת להציג אותו:

94B1DA84-3B37-4C2E-88AB-08558733B396a

יש לשולחן הזה איזה קטע מהודר שאני עוד מתקשה לעכל אבל אני מבקשת לציין את הלוק הגראפי שהוא יוצר ואיך המתכת השחורה נראית הורסת על הבטון. שמתם לב לזה, נכון?

שלחתי תמונה למירב הארכיטקטית (שהיא מאד קפדנית איתנו בענייני לוק) והיא אישרה את הבחירה וציינה שהשולחן נראה טוב!

למרות שלא רואים עליו, השולחן הזה גם ארוך (2.20 מ') וגם רחב (1.10 מ') וגם נפתח, שזה שלוש תכונות מצויינות לשולחן, אם כי אמא שלי אומרת שהכי חשוב זה מי יושב מסביבו ומה מוגש עליו.

הוא הגיע מצוייד בשמונה כסאות נוחים מאין כדוגמתם (אם כי לא ממש קלילים, אבל כשמדובר בכאלה כסאות נוחים חשיבותה של הקלילות מתגמדת).

רפי דגם אותם והוא מרוצה:

B4300038-51F0-4692-BE51-7EA9F8E3C978a

אחרי התייעצויות הוחלט לפנות מהאיזור שני כסאות לטובת מראה קצת יותר אוורירי ובא לציון גואל (באביב הם ישובו חזרה).

62999B42-7EB5-4AFC-A801-6B01277283FAa

שאר ירקות

הצלחה נוספת שהיתה לנו השבוע היא שמצאנו את השלט למזגן בסלון (מתי עני שמח? כשהוא מוצא את מה שהוא איבד).

ועל כן השלב הבא ברשימת הדחופים הוא מיטה, כי המזרן כבר הגיע בתחילת השבוע – ומיטה אין.

אני מרוב זריזות (ולחץ) כמעט התפתיתי לרכוש איזו שהיא מיטה ממש פשוטה ואף לא יפה בעליל, אבל נוכח האיום האיראני אור נזעקה, נטשה הכל ובאה לחלץ אותי מהחנות ההיא.

כתוצאה מכך יש לנו עכשיו (בשלבי ביצוע) מיטה, שהיא גם יפה וגם אופה ואפילו המחיר שלה די סביר. בתור רמז אני אסגיר שהיא לבנה ויש מצב שהיא תגיע בשבוע הבא.

ואז יישאר רק הקטע עם הטכנאים (גז, טלויזיה, אינטרנט, וכל זה), אריזה (איזה עינוי!) ואיזה הובלה אחת או שתיים (או שלוש). וזהו!

כן, וכסאות בר, אם נצליח לגרד איזה גרוש למטרה הזו. אם לא, גם זה יחכה.

חתונה

גם בחזית החתונה נרשמה השבוע התקדמות בדמות נעליים לכלה ויום הולדת לחתן!

מזל טוב לאסף!

שונות

התרנגול הזה הוציא לי את המלים מהפה:

4D4D30D2-20DA-426C-97E4-74E0B8FB129A

רצפה: חשיפה ראשונה

40375E79-E8E3-4B65-966C-14FE9EFE71C2_a

העמק הוא לגמרי חלום, במיוחד בשעת הזריחה והשבוע היו לי שתי הזדמנויות שונות להיווכח בכך, כלומר להיות ערה בשעת הזריחה. זאת לכבוד רצפת הבטון המוחלק הנחשקת, שנחשפה השבוע לראשונה מאז נוצרה לפני שנה.

על כן בלי חפירות יתר (לא לדאוג, תכף אני אחפור), הרשו לי להציג בפניכם את התוצאה הסופית:

50CD5AE7-6B3C-428B-9B35-DCB3E5F866FF

הורס, לא?

אז רק בשביל להיזכר, במשך שנה שלמה, הרצפה נראתה ככה:

6D28E429-BBFB-4EA9-B1A9-C6E7C7A555A9_a

כלומר היא היתה מכוסה לגמרי.

בהתחלה בלוחות גבס ואחר כך בסתם קרטון, שעליו פזורים אבק, חצץ, טיח ושונות.

ואז,

ביום ראשון האחרון,

לפנות בוקר, קצת לפני הזריחה (שאז פחות או יותר סיימתי את הנקיונות מסביב),

חשפתי אותה לאוויר העולם.

כך זה התחיל:

F15AAC71-42BF-4167-9C69-219B9ED1DCEF_a

וכך זה המשיך:

9C41DD77-BD02-4254-A5D9-F35AC3D055DA_a

ואז,

בשבע לפנות בוקר,

הגיע הצוות מפלס דיזיין לעשות סילר.

לקח להם שלושה ימים להגיע לתוצאה הסופית, והנה היא (שוב!) במלוא יפעתה:

20D7945B-A2BF-4436-A6B9-B87E980BD38A

(אני אישית מעדיפה את השלב הפחות מבריק אבל אלי מפלס דיזיין הבהיר שסילר הוא מבריק וזהו).

*

ובזאת,

הבית די מוכן למגורים.

– ג'וואד התקין תאורה  ה ו ר ס ת בשביל הכניסה (מצד ימין):

תאורה במדרכה

ארז התקין ידיות לארון בחדר השינה, יצא אחלה:

117D3C84-40C2-4BBC-96B1-2C19061F4855

*

אז מה עוד חסר?

מיטה, שולחן אוכל, כסאות, וכסאות בר.

וכמובן טכנאים למיניהם (זה לא ממש נחשב) וקישוטים וסטיילינג וזה, אבל זה לא בדחופים.

המזרן החדש עתיד להגיע ביום שלישי, כך שאור נעתרה לעצור לרגע את קדחת החתונה ולעזור לי, ואתמול יצאנו לרחוב הרצל לחפש למזרן הזה מיטה, עדיף פשוטה וממש זולה.

היות ויצאנו לחפש אתונות, ברור שמצאנו מלוכה:

שולחן אוכל ושמונה כסאות במחיר מצחיק.

אני חייבת לציין שמכל השולחנות שבחרתי לשים בפינטרסט בשנתיים האחרונות, שולחן כזה – ממש לא היה שם. ומכל הכסאות שבחרתי לשים בפינטרסט – גם כסאות כאלה לא היו שם.

אבל,

אור ישבה בחנות ובמבט עגום אמרה לי: אני לא מצליחה למצוא שום פגם בשולחן הזה.

נו מה, במחיר כזה? ברור שקנינו אותם.

והמיטה?

תחכה ליום אחר.

ואת השולחן נציג בבלוג כשהוא יגיע.

ומה בחזית החתונה?

ניכרת התקדמות מרשימה.

יש מחתן (זה לא פשוט, מדובר בזוג בררן שראיין כמה וכמה מחתנים פוטנציאליים).

יש טבעות לחתן ולכלה.

יש בגדים לחתן (אם חלק מזה הוא ג'ינס אפשר לקרוא לזה חליפה?)

ויש לילר!

23.1.16

וגם בפלורנטין הכל בסדר.

9C61ED1E-5B1D-40C5-8C87-DCDF40EDB8D7_a

8A7BDDA8-7D75-4481-8995-9765F4BADBEB

6.2.16

 

 

 

קרמיט ואני

צפרדע רטוב או יבש

הרצליה. יום ראשון, שבע לפנות בוקר. הטלפון מצלצל.

– פרררר פרררר (כמו שאומר אורי הורביץ מכפר גלעדי)

– "הלו?"

– "איפה את גרה?"

– "סליחה?"

– "איפה הבית שלך? הבאנו לך…" (קולות קרקוש)

– "מה הבאתם?"

– "בגלל שזה התחלת השנה, לא היה, אבל זה ללא תמורה."

– "אם לא היה אז מה הבאתם?"

– "משומש במצב טוב. ללא תמורה."

– "מה זאת אומרת?"

– "לא היו חדשים כי זה התחלת השנה, אבל תראי, זה במצב טוב וללא תמורה, אז למה לך לשלם 430 שקל על צפרדע חדשה לאשפה?"

מה אני אגיד לכם, צודק הבנאדם. למה לי באמת?

חוץ מזה רציתי להמשיך לישון.

אז אישרתי לו לפרוק את זה ליד הבית ועכשיו יש לי בכפר יהושע צפרדע משומשת לאשפה.

(ללא תמורה).

הללויה!

*

ומה עוד חדש?

ארון קיר בחדר השינה!

E5071B6B-EF85-45CD-B5EF-1978BA9C370Ca

כאן הוא עוד בלי ידיות, אבל בקרוב יהיו:

ידיות

ומזווה ליד המטבח!

מזווה

הייתי כמובן שמחה לעשות מדפים קצת יותר מסוגננים אבל מטבע הדברים אנחנו בישורת האחרונה, עם חתונה באופק וארנק שכבר התרוקן מזמן, וזה רק מזווה. אז מדפי פורמייקה הכי פשוטים זה צו השעה!

אוקיי גם הסטיילינג לצילומים לא משהו אבל זה מה שהיה לי שם בביקור האחרון. בעתיד הקרוב המדפים יקובעו למקומם ויתמלאו בכל טוב ואז הם גם ייראו קצת יותר טוב (וגם אם לא – נתרגל).

*

ומזרן!

לפי הנחיות מדוייקות שקיבלנו מאורן, הגורו המשפחתי לענייני שופינג (ושאר עניינים), נרכש מזרן חדש!

9B3AF5C3-7254-4F1F-BF2B-B62EB39B6388a

(בצילום ההיסטורי נראים אורן ואור ביום ההולדת של אחותם איילת, בערך שנייה וחצי לפני מתן ההנחיות לרכישת המזרן).

אני מאד מאושרת מהרעיון שיש לי מזרן חדש, לראשונה מזה אלפיים שנה, ושוקלת לעבור לגור איתו מיד כשיגיע.

מרוב התרגשות, בדרך לכפר עברתי בזכרון יעקב אצל הגרמנים הנוצרים הנחמדים מקהילת בית אל שעושים שמיכות פוך ומסיכות אב"כ, וקניתי לכבודו שמיכות וסדינים, שיהיה מרוצה.

(לידיעת מפעילי התנורים: יש להם שם חנות מפעל ממש נחמדה, כולל ריבות ולחם הכי שווים בעולם ונוף אלוהי.)

ריבה של בית אל

עכשיו רק נותר לי לחכות למועד האספקה המשוער של המזרן ובינתיים למצוא לו בסיס קצת פחות מכוער מהמבחר שראיתי עד היום (בכוונתי לדווח על התפתחויות מיד לכשאמצא).

ומה מצב הבטון?

כזכור קבענו עם עפר איש הבטון ליום ראשון אם לא יהיה גשם, אבל גשם היה גם היה. לכן עפר יבוא באמצע השבוע הזה (אם לא יהיה גשם) לעשות סילר על הבטון בפנים ובחוץ.

לכבוד זה כבר עמלתי בפרך על ניסיון (די לא מוצלח) לנקות את הבטון בחוץ ומחר אסע להכין את הבטון שבפנים.

מה אני אגיד לכם? ניקיון זה בעליל לא התחום שלי.

התברר שהעץ של השכנים השיר את עליו ופריחתו על הבטון היקר שלי בחוץ, וביחד עם הגשם עשה שם בוץ שחור ודוחה עם נטיות לעובש, שלא יורד. כמה מבאס!

חוץ מזה, הנגרים או אנשי המקלחונים או החשמלאים לקחו איתם בטעות את שני המגבים שלי (ועל הדרך גם השאירו את החלונות פתוחים כדי שלגשם יהיה יותר קל להיכנס).

*

ומה עם החתונה?

יש שמלה.

ועוד שמלה וגם נעליים לשבת חתן (כן, יש שבת חתן).

יש גן אירועים, ודי ג'יי. וצלמת. וצלם וידיאו. והחלטות על עיצוב.

חסרים עוד כמה פרטים קטנים אך משמעותיים ולכן בשבוע שעבר הלכתי עם אור לבחור נעליים.

אמנם נעליים לאור לא יצאו מזה בינתיים אבל מגפיים בשבילי בהחלט כן.

נעליים

אור מוסרת שלקנות טבעות זה משעמם ממש, אבל לקנות שמלה לשבת חתן זה דוקא כיף.

ושאמסור לכם שבחודשיים הבאים לא מעניין אותי הבית, ושלילר מסכימה.

לילר

(האיור בראש העמוד הוא של אור רוזנשטיין לספר האקולוגי "רטוב או יבש", שעשתה כסטודנטית).

23.1.16