השקה רכה

תכלס עוד לא יצא לנו לעבור. אני ממש מתפלאת על כל האנשים היעילים האלה שיום בהיר אחד אורזים את כל מטלטליהם ועוברים דירה. לי זה לא הולך.

אני לא בנויה לשנע את כל הג'אנק שצברתי במיליון השנים האחרונות רק כדי להיתקע איתו עוד אלפיים שנה. אני צריכה לשים משהו אחד במקום ורק אז להחליט אם צריך להביא עוד משהו מהרצליה או שזה מספיק.

חוץ מזה שאני עסוקה.

קודם היתה חתונה, אחר כך היו אורחים מחו"ל, ועכשיו ליל הסדר.

כך שבינתיים, ציידנו את הבית במינימום האפשרי ואנחנו משתדלים להתארח בו בסופי שבוע. רפי לרוב נשאר שם קצת יותר ואני נעה בין העבודה לבין שני הבתים.

יש בזה חן רב כי יש לנו צימר לסופי שבוע כל סוף שבוע אבל בינינו, אין לזה צורה. הדברים החשובים כמו מכונת הקפה ומכונת הכביסה עדיין בהרצליה כך שאנחנו שותים נס קפה יין ונעים בדרכים עם שקיות כביסה כמו חיילים בסדיר.

השכנים מתקוממים כי מצד אחד אנחנו מכחישים שעברנו, כך שהם לא יכולים לברך אותנו בעוגות אבל מצד שני אנחנו נמצאים שם די הרבה. והמשפחה אובדת עצות: מצד אחד אנחנו בכפר בשבתות ומצד שני אנחנו מארחים כמו בפיקניק, עם פיצה דומינו וכוסות נייר.

(בתמונה: משפחת רוזנשטיין השוייצרית מתארחת, עם פיצה דומינו וכוסות נייר)

וכך קרה שאור הכריזה שאת ליל הסדר אנחנו עושים השנה אצלנו בכפר ומזמינים אלינו את המשפחה.

אני הייתי מזועזעת: מה??? עשרים איש לארוחת החג ואפילו אין לנו צלחות! שלא לדבר על כסאות, פלפל שחור, שמן, רוטב צ'ילי מתוק, חמאת בוטנים ושאר מוצרי יסוד. וחוץ מזה ליל הסדר חל ביום ששי, ואני אשה עובדת. באיזה יום (ובאיזה בית) אני אמורה לבשל בדיוק?

זה לא עזר לי כי בשנה שעברה רפי רק יצא מבית החולים ולא היה נייד, כך שעשינו סדר קצת עגום בלי המשפחה ועכשיו צריך פיצוי.

חוץ מזה הכלר ביקשה.

(הכלר והחתן)

אז עכשיו אנחנו במירוץ מטורף להשלים ציוד, ולא אלאה אתכם בפרטי הביקור המתגמל שלי באיקאה. יחד עם זאת בהחלט אספר לכם שנוכח הפרעות המתקרבות החלטתי לרכוש מכונת כביסה לבית בכפר והיא אמורה להגיע עוד לפני הסדר, כך שלפחות הקטע הזה של הכביסה ייפתר.

הרשימה שלי נראית בערך ככה:

• צלחות גדולות
• צלחות למנה ראשונה
• קעריות למרק
• סכו"ם – יש חלק, צריך להשלים את השאר
• כוסות
• כוסיות
• ספלים (טופל חלקית)
• מפת שולחן (אורך 3.5 מטר)
• 7 כסאות (אחותי תביא)
• אוכל (רשימת קניות נפרדת)
• בישולים (חילקתי משימות ואלוהים יעזור לי)

מה היה קודם

בגלל החתונה לא כתבתי כלום אבל היו לי הספקים די יפים!

למשל, צבעתי בזהב איזה מאה חיות קטנות (לחתונה)

כמו כן, פיניתי את המחסן בפתח תקווה וקלטתי ערימה של ג'אנק לא ברור אל תוך הבית היפה והחדש 😦

ספה

בין השאר הגיעה מפתח תקווה ספה דו-מושבית מצויינת ודי חדשה אם כי מוכתמת להפליא, שבאה לגור איתנו בסלון. בהתחלה ערמתי עליה כל מיני דברים שהיו לי בכפר כדי להסתיר את החרפה וזה מאד שימח כל מיני ילדים שבאו לבקר, כולל בני משפחת רוזנשטיין השווייצריים.

בהמשך הצטיידתי בכריות ושמיכה מתוצרת מיקה בר המושלמת, וזה נראה קצת יותר אנושי (לא סופי).

(החיה הצהובה היא מאיקאה)

בדרך אלינו נמצאת גם קונסולה לכניסה, שעתידה לפתור עוד איזה בעייה (הבעייה של מחסור בקונסולה לכניסה שמצידה גורמת לבעייה שאי אפשר לשים דברים על הקונסולה בכניסה).

מה שחסר לנו זה מקומות איחסון בסגנון ארונות קיר, שייאלצו להמתין עד שאחליט מה לעשות בעניין זה שאין לי כסף לארונות קיר וגם אין לי מושג איזה ארונות קיר אני רוצה/צריכה ואיפה בדיוק הם יהיו.

חסר לנו גם מנוי ל-יס.

כמו כן חסרים לנו גם מיליון דברים אחרים (לא דחוף) אבל הבעייה האמיתית שלנו היא עודף.

כל מה שעודף נמצא בהרצליה וצריך ללכת לאנשהו. לדעתי זה לא ילך לכפר, ויפה שעה אחת קודם.

אבל לא נחשוב על זה עכשיו. עכשיו עושים סדר!

שונות

מי זה?

עם סגירת הגיליון

בעוד פוסט זה הולך ונכתב התברר שצריך לקחת את רפי לחדר מיון ואכן כך עשינו, ואחרי שבילינו שם את הלילה אף החזרנו אותו הביתה בשלום ובמצב תקין.

כך שנהיה לנו עוד ליל שימורים בדרך לליל הסדר.

אבל כמו שאמר רבי יוחנן בן עזריה לחבריו שהיו מסובין בבני ברק: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא:

יהיה בסדר!